"תיאבון המשקיעים לסיכון גדל ויתמוך בעליות"

"נראה שתיאבון המשקיעים לסיכון חוזר. שילוב של ריביות נמוכות וההערכה כי העולם לא הגיע אל קיצו מחזיר את הכספים לשוק ההון", כך מציין (יום א', 10.5.09) יובל בן-זאב, מנהל מחלקת המחקר של כלל פיננסים.

מתחילת שנת 2009 זינק מדד ת"א 25 בכ-28% ומדד ת"א 100 בכ-36%, תוך שהוא מושפע לחיוב מתגלית הגז בקידוח תמר שדחפה מניות הנכללות במדד זה ולא במדד ת"א 25. למעשה, הזינוק כולו מיוחס לתקופה קצרה של כחודשיים מנקודת השפל של תחילת חודש מרס השנה, עובדה המדגישה את השאלה האם השוק מתמחר בצורה נאותה את הסיכונים הטמונים בכלכלה הריאלית.

בכלל פיננסים מציינים כי הזינוק בבורסה, הוא בניגוד לנתוני מקרו חלשים בשנת 2009, שכן לפי ההערכות, בשנת 2009 יצטמק התוצר המקומי בכ-1.5% וגם בשנת 2010 נראה צמיחה אפסית, שיעור האבטלה במשק צפוי להגיע לרמה של 8.5%-9.0% בסוף שנת 2009, הגירעון הממשלתי צפוי להיות ברמה של כ-6% בשנת 2009 ומעט מתחת לכך בשנת 2010, ורווחיות החברות צפויה להיפגע ועימה הכנסות המדינה ממיסים.

אופטימיות והיעדר אלטרנטיבות

להערכתם, אחד ההסברים לזינוק בבורסה, על אף נתונים אלו, הוא התבטאותו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בנוגע ל"סימני אביב" ו"ניצני צמיחה'. נראה כי מבטו של סטנלי פישר מתמקד בנקודות האור בעתיד. בנוסף לכך, יש אומרים כי שוק ההון מקדים את הכלכלה הריאלית ב-12-9 חודשים כאשר הוא מתמחר ציפיות לשינוי זמן רב לפני שהשינוי המיוחל קורה בפועל.

בכלל פיננסים מציינים כי הגידול בתיאבון לסיכון בקרב המשקיעים נובע משילוב של שני גורמים במקביל: סביבת ריביות נמוכה ביותר וההערכה כי העולם הכלכלי כפי שאנו מכירים אותו לא מגיע לקיצו.

כאשר ריבית בנק ישראל עומדת על 0.5% התשואה שמקבלים המשקיעים על פיקדונות קרובה לאפס, התשואה על אג"ח ממשלתי שקלי לטווח של שנתיים הינה כ-1.5% ברוטו והתשואה על אג"ח ממשלתי צמוד לתקופה דומה הינה שלילית והמשקיעים מקבלים רק הגנה אינפלציונית.

בנוסף לכך, החשש מקריסה מאסיבית של לווים גדולים נרגע, כאשר אנו עדים לשורה של מהלכים להקטנת סיכון האשראי של חברות גדולות (אפריקה ממשמשת נכסים, דלק נדל"ן מבצעת גיוס הון בדרך של זכויות, גמול מגיעה להסדר וכדומה).

זרימת הכסף לשוק תתמוך בהמשך מגמת העליות

התוצאה של הגידול בתיאבון לסיכון היא תחילת זרימת כסף בחזרה לשוק: משקיעים פרטיים החלו להזרים כסף לקרנות הנאמנות וכן להגדיל את מרכיב הסיכון בהשקעות לטווח ארוך, משקיעים מוסדיים ישראלים מגדילים את מרכיב ההשקעה במניות וניתן גם להבחין בתחילת חזרתם של משקיעים זרים כחלק מתנועת כספים אל תוך השווקים המתעוררים וישראל בתוכם.

בכלל פיננסים מעריכים, כי מגמת זרימת הכספים אל תוך השוק תתמוך בהמשך העליות. אם כי בהחלט ייתכן מצב של תיקון בשוק, אשר נמצא בריצה בכיוון אחד בחודשיים האחרונים. בנוסף לכך, הם מציינים, כי מדד התל בונד 20 חזר לרמתו ערב המשבר והוא מגלם תשואה של 4.6% בלבד, ומעריכים כי הוא ימשיך במגמת העלייה בזכות מספר אג"ח ספציפיות הנסחרות עדיין בתשואה גבוהה במיוחד.

בכלל פיננסים מציינים כי המניות המעניינות להשקעה, הן מניות של חברות דפנסיביות שכמעט ולא נפגעו והניבו תשואת יתר משמעותית בשנה האחרונה (טבע, בזק, אלביט מערכות וכו'), ומניות של חברות שירדו בשיעור חד בשנה האחרונה.

בחברות שגם לאחר היציאה מהמשבר יתקשו לחזור למצב בו היו ערב הכניסה אליו, בעיקר עקב תהליכים של מכירת נכסים ו/או שינוי בדרך בה ייעשו עסקים ב"יום שאחרי, כמו אפריקה ישראל ודלק נדל"ן, עשויות להיות להערכתם, הזדמנויות דווקא בהשקעה באיגרות החוב שלהן ולא במניות.

עוד הם מעריכים כי חברות שהמודל העסקי שלהן לא ישתנה לאחר המשבר ולמעשה לא השתנה גם היום, ימשכו את מרבית תשומת הלב כעת. אלו הן החברות בהן המשקיעים מוכנים להביט אל מעבר לשנת 2009 ולקנות אותן כבר היום. החברות הבולטות בקבוצה זו הן מניות הבנקים (ואולי דיסקונט כמייצג את התיזה במלואה), מניות כמו דלק רכב, גזית גלוב, אלוני חץ, אלביט הדמיה וחברות ההחזקה הגדולות בהן נמשיך לראות הצטמצמות של הדיסקאונט הסחיר.