|
|
המשאית פגעה בהולך הרגל (תמונת אילוסטרציה) [צילום: ירון גנור, דוברות משטרת ת"א]
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון החליט (יום ד', 13.5.09) בדעת רוב להפחית מעונשו של נהג שהורשע בפגיעה בהולך רגל ובגרימת מותו. השופטים חנן מלצר ואשר גרוניס קבעו כי הנהג משה כהן ירצה שישה חודשים בעבודות שירות במקום שנת מאסר בפועל. זאת בשל מצבו הקשה של בנו הנכה והחשש כי אם האב יישלח לכלא יהיה צורך להוציא את הבן למסגרת חוץ ביתית מחשש לחייו. לעומתם, שופט המיעוט אדמונד לוי סבר כי יש להותיר את העונש על כנו "נוכח המצב הנורא השורר בדרכים".
מדובר באירוע מלפני כשנתיים במהלכו פגע כהן שנהג במשאיתו בהולך רגל שחצה מעבר חצייה. ההולך רגל נהרג מהפגיעה. כהן טען כי עצר כנדרש במעבר החצייה אך לא הבחין במנוח. בית המשפט הרשיע אותו בגרימת מוות ברשלנות, שלח אותו לשנת מאסר בפועל ושלל את רשיונו למשך 10 שנים.
המנוח שילם בחייו
בא-כוחו של כהן עו"ד גיל קרזבום ערער על העונש ובית המשפט העליון החליט תוך מחלוקת בין השופטים, להפחית מהעונש ולהעמידו על חצי שנה עבודות שירות. המתנגד, השופט אדמונד לוי כתב כי בית המשפט צריך לתת דעתו גם לאינטרס של קורבן העבירה ובני משפחתו "המנוח היה הולך רגל תמים, בגיל מתקדם, שחצה את הכביש במקום בו הוא מצווה לעשות זאת - מעבר חצייה. נוכח החשש שנהגים לא יקפידו לקיים את חובותיהם גם בנסיבות מסוג זה, החליט המחוקק להכתיב לנהג כללי התנהגות שאמורים להיות נהירים לכל, ומהם אינו רשאי לסטות".
לוי הוסיף כי "בפני כהן היה שדה ראייה פתוח לפנים, הוא היה מודע לקיומו של מעבר חצייה וכל שנותר לו לעשות הוא לוודא כי לא נמצאים עליו הולכי רגל. ודווקא בכך נכשל כאשר לא הבחין במנוח חוצה את נתיב נסיעתו... את מחיר רשלנותו של כהן שילם המנוח בחייו, ואני מתקשה להשתחרר מהמחשבה המטרידה שבמעט תשומת לב והקפדה לקיים את חובותיו של נהג מכוח הדין, היה כהן יכול למנוע תוצאה קשה זו...נוכח המצב הנורא השורר בדרכים לא סברתי כי בעונש שהושת על הנהג גלומה חומרה יתרה".
הגברת הסיכון בו מצוי הבן
לעומתו, שופטי הרוב, מלצר וגרוניס סברו כי יש להקל בעונש בשל "נסיבות קשות ויוצאות דופן במיוחד, הכרוכות בכהן ובני משפחתו". כהן הוא הורה המטופל בילד נכה כבן שש הסובל מלקויות קשות ואף זקוק להשגחת מבוגר צמודה בשל מקרים בהם פגע בעצמו באמצעות אש וסכין. מהתסקירים אף עולה כי שליחת האב לכלא "תגביר את הסיכון בו מצוי הבן".
רשויות הרווחה הודיעו כי ישקלו את האפשרות להוציא את הבן למסגרת חוץ ביתית ו"הובע חשש כי העדרות האב בגין מאסרו הצפוי תביא לנסיגה משמעותית הן במצבו הרגשי והן במצבו התפקוד של הבן".
"הכף נוטה לעבר עונש מאסר בעבודות שירות", כתב השופט חנן מלצר, "כך שהפגיעה בבנו הקטין תצומצם עד מאד ועדיין יהיה בעונשו זה כדי לבטא ולו במקצת את חריפות התנהלותו , שנטל חייו של אדם תמים בכביש". השופט גרוניס הוסיף כי "שליחתו של האב למאסר בכלא תציב אתגר קשה בפני רשויות הרווחה... ברור שיהא צורך להקדיש משאבים ציבוריים מיוחדים לטיפול במשפחה בעת שהייתו של האב בכלא. מכאן שהאינטרס הציבורי בהקשר לטיפול במשפחה ייצא נשכר דווקא מכך שיוטל על האב מאסר בעבודות שירות. בדרך זו יוכל להקדיש חלק משעות היממה לטיפול במשפחתו".
כאמור האב ירצה שישה חודשי עבודות שירות.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
