רתם אריאלי תבעה את עו"ד יאיר שיבר בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שלא הייתה מרוצה משירותיו. מכתב התביעה עלה שאריאלי שכרה את שירותיו של עו"ד שיבר על-מנת שייצגה בתיק משפחה ושילמה לו 30,000 שקל.
לדבריה, לאחר שהגיש תביעת מזונות נגד בעלה הגיע להסכמה עם עוה"ד של הבעל למורת רוחה ולפיכך, ביקשה שלא יטפל בתביעה להסדרי ראייה של הבת. "הוסכם ביני לבין עו"ד שיבר שעל כל נושא ישולם לו סך של 15,000 שקל. מאחר ולא טיפל בהסדרי הראייה, לבקשתי, עליו להחזיר לי סך של 15,000 שקל". לטענתה, עו"ד שיבר החזיר לה 5,000 שקל ועליו להחזיר 10,000 שקל נוספים.
עו"ד שיבר השיב שסוכם ביניהם על שכר טירחה בגובה של 30,000 שקל עבור ייצוג כללי ולאחר הנחה. "לא הגעתי להסכמה עם ב"כ של בעלה של התובעת, אלא בית המשפט הציע הסדר שהוכתב לפרוטוקול, ולאחר ששוחחתי עם ב"כ הבעל, שיפרתי את ההצעה בידיעת ובהסכמת התובעת".
עו"ד שיבר הדגיש שטיפל והשקיע שעות עבודה רבות גם בתיק הסדרי הראייה כפי שעלה מהמסמכים שצירף לכתב ההגה. "הסכמתי לפנים משורת הדין להחזיר לתובעת סך של 5,000 שקל וסך נוסף של 2,500 שקל. הסכום הנוסף לא הוחזר כיוון שהתובעת לא הגיעה למשרדי לחתום על מסמך שהסכסוך בינינו הסתיים".
בדיון בפני השופט גד ארנברג, הוסיף עו"ד שיבר שדרישתה של אריאלי שיפסיק את הייצוג בתיק הסדרי הראייה, "נולדה" בחלוף למעלה מחצי שנה לאחר פסה"ד בתיק המזונות, "ולא סביר שהייצוג הכושל לו טענה הביא אותה לדרישה זו".
בפסק הדין קבע השופט שטענותיה של אריאלי בדבר ייצוג כושל בתיק המזונות אין להן על מה להסתמך ועו"ד שיבר פעל בהתאם להצעת בית המשפט ולא "סגר" דברים עם עוה"ד של הבעל לפני תחילת הדיון. "לא מצאתי שהיה פגם כלשהו בייצוג התובעת על-ידי הנתבע. גם סכום המזונות שנקבע בסופו של דבר לא מלמד על כשל בייצוג ומדובר במזונות סבירים", אמר.
כן הוסיף כי "מהמסמכים עלה שהנתבע פעל גם בעניין הסדרי הראייה, אומנם תביעה בשל כך לא הגיש, עקב בקשת הנתבעת להפסקת הייצוג, אך לא ניתן לומר שהנתבע לא עשה דבר בעניין. התובעת לא הצליחה להוכיח כי הייתה בינה לבין הנתבע הסכמה לפיה בגין כל נושא יקבל הנתבע 15,000 שקל לא הומצא כל הסכם בעניין".
בסופו של דבר קבע השופט, כי מאחר שהצדדים התקשרו בהסכם שכר טירחה ולאחר מכן חתמו על הסכם נוסף לפיו יוחזר לאריאלי סך של 7,500 שקל והיא קיבלה רק 5,000 עו"ד שיבר יחזיר לה 2,500 שקל. "הסכמה זו נבעה מכך שאמנם הנתבע פעל בעניין הסדרי הראייה אך בסופו של דבר לא הגיש תביעה עקב הפסקת הייצוג. נראה שצודק יהיה להביא לכך שהצדדים יעמדו בהסכם החדש שנכרת ביניהם".