המקרה הבא מבטא שירות רע מאוד ללקוח. לריסה בלנק תבעה את חברת אביב חגשוריאן בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל לאחר שסופקו לה ארונות מטבח פגומים. מכתב התביעה עלה שביום 3.7.07 הזמינה בלנק מהנתבעת ארונות מטבח, כיור וברז נשלף, תנור וכיריים חשמליים בעלות של 24,200 שקל. הארונות סופקו כשהם פגומים ולא תאמו את שטח המטבח. "בארונות נתגלו מספר ליקויים: אי ציפוי בפורמייקה, חור בארון ונקודות צבע על גבי העץ במספר מקומות. פניתי מספר פעמים לנתבעת בבקשה שתתקן את הפגמים אך היא התעלמה ממני". בלנק צרפה חוות דעת שמאי בה צוינו מספר ליקויים ונקבע באופן נחרץ שלא ניתן לתקן את הליקויים ויש לבטל את העסקה.
הנתבעת השיבה שחלק מטענות התובעת וקביעות המומחה מקורן בטעות. לדבריה, ליקויי הגוונים נבעו מסוג העץ והדבר הובהר לבלנק טרם הרכישה. כמו-כן הכחישה שהארונות סופקו עם שריטות ומכות, "ולא יעלה על הדעת שנספק מוצרים במצב כזה". הנתבעת הוסיפה שהיא מסכימה לשוב ולתקן את הליקויים במקביל לניהול התביעה.
בדיון בפני השופטת מלכה אביב הצדדים הסכימו שימונה מומחה, מטעם בית משפט, שיחווה דעתו על הארונות וזה קבע: "שיטת העבודה וכן בקרת האיכות (אם ישנה כזאת) פגומות". לאחר שהצביע על מספר ליקויים, קבע שעלות התיקונים מסתכמת בסך של 6,800 שקל. הנתבעת חלקה עליו בעוד שהתובעת הסכימה עמו. בסופו של דבר השופטת קיבלה את התביעה וביטלה את העסקה. "מי שקונה מוצר חדש ובעניינו מטבח חדש, זכאי לקבל מוצר חדש כמלוא מובנה של המילה. אין לחייב קונה להסכים לכך שהמוצר אותו רכש יעבור תיקונים בכדי שיגיע למצב שבו היה אמור אותו מוצר להיות מלכתחילה.
"יוער שעל-פי המצוי בחוות הדעת בתיק, אין המדובר בתיקונים קוסמטיים שניתן היה לומר שאינם בבחינת פגם מהותי המצדיק ביטול העסקה. לא בכדי ישנו מחיר למוצר חדש וישנו מחיר למוצר מתצוגה או למצור סוג ב'. קונה מעוניין ומשלם עבור מוצר חדש אינו צריך להסכים לקבל מוצר שאינו כזה. גם קיומה של אחריות נועד לתקן ליקויים המתעוררים תוך כדי שימוש ולא ליקויים הקיימים למן היום הראשון. יתר על כן, לנתבעת עמד פרק זמן ניכר לתקן את הדרוש תיקון, לשביעות רצונה של התובעת והיא לא עשתה כן".
השופטת הורתה על פירוק המטבח והשבתו לקדמותו, וקבעה שהנתבעת תשלם לבלנק את מלוא שווי העסקה בסך 24,000 שקל למרות שבלנק תבעה 17,800 שקל, תקרת הגג ביום הגשת התביעה, וביום מתן פסק הדין תקרת הגג עמדה על 30 אלף שקל. הנתבעת חויבה גם לשלם לבלנק הוצאות משפט בסך של 2,500 שקל.