לא להתייאש
"מבקש אני לחלוק עמכם מסקנה אחת שהתגבשה אצלי בשנים בהם כיהנתי כשופט. המשפט אינו חזות הכל, ואין הוא מסוגל לתקן את כל נגעי החברה. קצרה ידו של המשפט לשנות אורחות התנהגות בלתי נאותות, שהשתרשו. אין להתייאש מלהמשיך במלאכה, אך עיקר הנטל הוא על החינוך, החל מגיל צעיר ועל קיומה של עבודת שטח, וחבל שבעניין זה נמצאים אנו בפיגור רב". בדברים אלה חתם המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט שלמה לוין, את נאום הפרישה שלו - עם הגיעו לגמלאות.
במעמד נאום הפרישה נכחה צמרת המשפט: כל שופטי בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ופרקליטת המדינה, עדנה ארבל. עורכי דין ותיקים, פרקליטים בשירות המדינה, בני משפחה ועשרות נוספים - כל אלה באו לכבדו ביומו האחרון כשופט בבית המשפט העליון.
פסק דין אחרון, במיעוט
במעמד הזה - כמקובל, הקריא השופט לוין את פסק הדין האחרון, שניתן בהרכב מיוחד של שבעה שופטים. ומה רבה היתה ההפתעה, וגם העניין בכך, שבפסק דין זה נותר השופט לוין בדעת מיעוט.
בפסק הדין שעניינו 'פרשת כנען', נדחה ערעור שהגישה זהבה כנען ברוב של ארבעה שופטים, כנגד שלושה (בהם לוין). בית המשפט פסק, כי הציורים - אותם רכשה זהבה כנען, בשוק הפשפשים, שלימים התברר כי הם ציוריו של ראובן רובין, לא יישארו בבעלותה אלא יועברו לממשלת ארה"ב.
ברק: יפה עשית
נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, אמר דברים בשיבחו של לוין. "שלמה תפס מיד את הקריטי, ובנה על כך את פסק דינו הקצר והתמציתי", אמר. השופט לוין, ציין ברק, נהג לכתוב פסק דין "שאין בו אות מיותרת, שאין בו הלכה שאינה נוגעת לעניין, ושיש בו פתרון נכון מבחינה משפטית, חברתית, כלכלית ואנושית. הוא רגיש לזכויות הפרט בכלל ולכבוד האדם ולשיוויונו בפרט".
ברק הוסיף: "ועתה, שלמה ידידי הטוב – הגעת לסוף הדרך השיפוטית. אך המסע נמשך. תמשיך בחינוך דורות חדשים של שופטים; תרביץ את תורת השיפוט לשופטי ישראל; תנהל את המכון שלנו להשתלמות שופטים, ותביא לגיבוש תורת שיפוט החורגת מעבר לגבולות המדינה; תמשיך בכתיבה מדעית בתחום המשפט והשיפוט. בכך תמשיך לשרת את המדינה הזאת – אותה הינך אוהב בכל נימי נפשך.
אנו, שופטי בית המשפט העליון נפרדים ממך לשלום, ואני – אחיך הבכור ואחיך הצעיר – לוחץ את ידך: יפה עשית".
השופט לוין כיהן כשופט 36 שנים וחמישה חודשים. הוא החל בערכאה הראשונה (שופט בית משפט שלום), והעפיל עד בית המשפט העליון. "דומה שאני כיום השופט הוותיק ביותר המכהן במערכת השיפוטית. כך שנמנה אני היום עם משפחת הדינוזאורים", אמר.
[הנאום המלא של ברק, ראו קישור]
כמעט 37 שנים בשפיטה
לוין נודע כאחד מהמשפטים הטובים בישראל, וכאחד השופטים המצטיינים. עתה הוא חותם קריירה עשירה במיוחד: את התמחותו לעריכת דין עשה במשרדו של עו"ד רוטנשטרייך. ביום 2.12.57 קיבל רשיון עורך דין. בשנים 1966-1957 עסק בעריכת דין במשרד עו"ד ברוכשטיין, כשעיקר התמחותו: הופעות בבתי משפט, לרבות בית המשפט העליון. ב-1966 מונה לכהונת שופט בית משפט השלום ורשם בית משפט מחוזי ב-1975 מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ביום 9.4.80 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון. ביום 13.8.95 מונה לכהונת המשנה לנשיא בית המשפט העליון.
בפתח דבריו הודה השופט לוין לכולם על הברכות. "דברים כאלה נאמרים על אדם, בדרך כלל, רק פעמיים ובדרך כלל רק פעם אחת בחייו. חלק מהדברים נאמרו, כך אני מרגיש מלב ולב ולחלק איני ראוי, אך זו דרכו של עולם".
לוין שיתף את האורחים שבאו לכבדו גם בתחושותיו. הוא ציין, כי הוא חש שבשנים האחרונות מתרחב הפער בין הקביעות ההצהרתיות שבפסיקה, לבין מה שמתרחש בשטח ובכך יש מקום לדאגה.
[הנאום המלא של ברק, ראו קישור]