|
מה בינינו לבינם? [צילום: YouTube]
|
|
|
|
|
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה ומוסד מקס פלאנק לאבולוציה אנתרופולוגית בלייפציג שחזרו את תעלת הלידה של שלד ניאנדרטלי שנלקח ממערת טבון שבאזור נחל מערות בכרמל.
המערה היא בין היחידות בעולם שבהן נמצאו עדויות ארכיאולוגיות לרצף התיישבותי ארוך זמן. בטבון (תנור בערבית) נמצא רצף התיישבותי שהחל לפני כמיליון שנה, ובאתר נמצאו שרידים רבים, ביניהם שלד בן כ-130 אלף שנה של אישה ניאנדרטלית כבת 35 במותה.
החוקרים, המנסים לקבוע אם יש שוני בין הלידה הקדמונית לבין לידה של היום, מצאו כי הלידה הקדמונית הייתה קשה בדיוק כמו זאת של היום. זאת על אף שלידת אדם הרבה יותר מורכבת מזו של יונקים אחרים משום שעוברים אנושיים זהים בגודלם לגודלה של תעלת הלידה. לפני כשנה פורסם מחקר שהוכיח כי ראשו של הילוד היה גדול כשל עמיתו המודרני, ורק לאחר הלידה החל לצמוח בגודלו והיה גדול יותר מזה של ההומו סאפיינס.
עם זאת, מצאו החוקרים כי הלידה הניאנדרטלית הייתה יותר פרימיטיבית מזו של האדם המודרני משום שהעובר בלידה הקדמונית לא התהפך. ההשערה היא כי ב-400-300 אלף השנים האחרונות חל שינוי בתהליך הלידה. כך דיווח (יום ו', 29.5.09) הסיינס דיילי.
עד עתה התקשו חוקרים להתעלות על התהליך האבולוציוני של הלידה משום שאזור החלציים בשלדים אינו שורד לרוב. עד עתה נמצאו רק שלוש תעלות לידה בשלמותן אצל מאובנים מן התקופה הקודמת לתקופת האדם המודרני.
השחזור הוירטואלי של אזור החלציים יהיה הראשון מסוגו ויהיה זמין באינטרנט באתרים של אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס ובאתר מקס פלאנק לאבולוציה אנתרופולוגית.