|
|
חזר ושנה בעבירתו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
מוחמד מפארגה הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על גזר דינו של בית משפט השלום בעיר שהרשיע אותו, על-פי הודאתו, בשתי עבירות של הסעת תושבים זרים השוהים בישראל שלא כחוק וצירף תיק נוסף, מבית משפט השלום ברמלה, שייחס לו הסעת שוהים בלתי חוקיים, תוך נהיגה בפסילה וללא ביטוח. מפארגה נידון לתשעה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי, הופעל נגדו, במצטבר, עונש מאסר בפועל לתקופת שלושה חודשים שהיה תלוי כנגדו, ורישיון הנהיגה שלו נפסל לשישה חודשים.
בכתב הערעור הסכים מפארגה שאין להקל ראש עם מעשיו, אלא שבית המשפט החמיר עמו יתר על המידה בגזירת העונש. "כורח הנסיבות אילץ אותי לבצע את מעשיי. אני מובטל וחולה לב וניסיתי לממן רכישת תרופות באמצעות עבודה כנהג הסעות. מאחר שהעבירות בוצעו במסגרת עבודתי, לא צמחה לי, באופן ישיר, תועלת ממעשיי. בית המשפט קמא לא נתן משקל מספיק לכך שהודיתי, קיבלתי אחריות על מעשיי והפנמתי את חומרתם".
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק שדין הערעור להידחות. לדבריו, מפארגה לא נרתע מכך שמעל ראשו היה תלוי מאסר על תנאי לתקופת שלושה חודשים בעת שביצע את העבירות בהן הורשע, והדבר לא מנע ממנו מלבצע את מעשיו, וזמן קצר לאחר שהוטל עליו מאסר על תנאי הוא שב לסורו. "מדובר בהסעות בתשלום (לפחות בשתי הסעות מתוך שלוש הסעות), כאשר המוסעים באותן הסעות הוסעו אל תוככי ישראל, שעה שלמערער הרשעות קודמות, קרובות בזמן, באותן עבירות".
עוד צוין בפסק הדין כי "מעשיו של המערער נמצאים בליבת המעשים המחייבים ענישה משמעותית ובנסיבות בהן קיימת נסיגה של נסיבות אישיות. המערער סבל ממצבו הרפואי עוד בשעת ביצוע העבירה הראשונה בתחום זה, ולא היה בכך כדי למנעו מלשוב ולחזור על מעשיו, פעם אחר פעם, בסמיכות זמנים, תוך שהוא מפגין כי אימת הדין אינה שורה עליו. בנסיבות אלה, העונשים שהוטלו על הנאשם אינם חמורים ומעשיו מקיימים כמעט אחר כל התנאים לחומרה: הסעות חזרות ונשנות, בכל הסעה נוסעים מספר, הנסיעות היו תמורת תשלום וכיוונן אל מרכז המדינה, עברו נגוע באותן עבירות ואף תלוי כנגדו מאסר על תנאי".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
