|
תנאים הוגנים לענף [צילום: עומר שיקלר]
|
|
|
|
|
שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר, חתם (יום א', 21.6.09) על צו הרחבה להסדר תנאי העבודה בענף השמירה.
ההסכם קובע מספר תקדימים. השכר בענף יורכב משכר מינימום על-פי החוק ועוד תוספת של 2.5%. התוספת תינתן בהדרגה בשלוש פעימות: 0.5% מיד עם כניסת ההסכם לתוקף, 1% נוסף חצי שנה אחר-כך, ובתום שנה - 1% נוסף. אולם, תוספות אלה בצירוף שכר המינימום על-פי חוק נחשבות בהסכם ל"שכר מינימום ענפי".
ההסכם אף מבטל קיזוזים וקנסות שנהגו להטיל חלק מחברות השמירה על העובדים. כך למשל נקבע כי העובדים לא ישלמו עבור בגדי העבודה, השתלמויות או אגרות על נשק שקיבלו ממקום העבודה. עבור השתתפות במטווח אף ישלם המעסיק לעובד שעת עבודה אחת.
מדובר בתקדים ביחסי עבודה במשק, שכן אחד מחוקי העבודה שהשיגה ההסתדרות במסגרת עסקת החבילה קובע כי תוספות שכר הן חלק משכר המינימום. הדבר פותח פתח לתבוע מעסיקים שלא ישלמו את התוספות לדין פלילי בדומה להפרת חוק שכר מינימום. בהסתדרות, שבירכה בתגובה על צו ההרחבה, אמרו כי הדבר ירתיע מעסיקים מלהפר את הצו ולהימנע מתשלום תוספות השכר.
הצו היום, למעשה, נותן נפקות מעשית להסכם שחתמה בנובמבר 2008 ההסתדרות עם הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה. מדובר בהסכם שנחתם לאחר 36 שנה. ההסכם האחרון, וצו ההרחבה בעקבותיו, נחתמו בשנת 1972 ואיבדו חלק גדול מערכם עקב שינויים במשק. כך, למשל, נקובים חלק מהערכים בצו ההרחבה הישן בלירות והם איבדו למעשה את משמעותם. בהסתדרות אומרים כי צו ההרחבה מאפשר את תחילת יישום ההסכם לאחר שנקבע כי ההסכם ייכנס לתוקפו רק מרגע הוצאת הצו.
נושא אגרות הנשק, החשוב מאוד לעובדים בשל תקנות חדשות של משרד הפנים, טופל גם הוא במסגרת הצו. עובדים רבים נאלצים לשאת בעלות של כ-1,000 שקלים עבור הרישיון משום שהמעסיקים מטילים עליהם את התשלום. ההסכם החדש וצו ההרחבה קובעים בפירוש כי עלות רישיון הנשק, לרבות מטווחים והשתלמויות, תחול על המעסיק, פרט לתשלום של מחצית אגרת נשק בסך 75 שקלים שיכול המעסיק להטיל על העובד.
תיקבע עלות המינימום של שעת עבודה
תקדים נוסף בהסכם הינו קביעת עלות המינימום של שעת עבודה בענף. שירותי השמירה נקנים על-פי רוב באמצעות מכרזים. בשל התגברות התחרות בענף, הציעו חברות שמירה במקרים רבים שירות במחירים נמוכים כדי לזכות במכרזים, וכתוצאה מכך היו חברות שלא נתנו את מלוא הזכויות לעובדים. קביעת העלות המינימלית מחייבת את החברות להציע מחירים שיאפשרו להן לעמוד במתן הזכויות.
לראשונה בהסכם קיבוצי ענפי במגזר הפרטי אף עוגנה חובת שימוע לעובדים לפני פיטורים. עובד שעבר את תקופת הניסיון של שנתיים בעבודה זכאי לשימוע שבו ייטול חלק נציג ההסתדרות. במקרה של התנגדות הנציג לפיטורים תועבר ההכרעה לוועדה פרטית שתורכב מנציג ההסתדרות ונציג החברה. אם גם כאן לא תושג הסכמה והעובד יפוטר, תהיה ההסתדרות רשאית לפנות לבית הדין לעבודה.
ההסתדרות וחברות השמירה אף הסכימו להגיע לקריטריונים למתן תו תקן ממכון התקנים או מוועדה משותפת לחברות שישמרו על חוקי העבודה וזכויות העובדים. הקריטריונים ייקבעו תוך ששה חודשים ממועד חתימת ההסכם. המטרה היא שתו התקן יהווה תנאי סף לזכייה במכרזים בענף השמירה.
גם הפנסיה של העובדים טופלה במסגרת הצו. פנסיית עובדי השמירה תהפוך מפנסיית יסוד לפנסיה מקיפה. נקבע כי עובד יבוטח בפנסיה ששה חודשים מיום תחילת עבודתו. שיעור ההפרשות לפנסיה יגדל באופן הדרגתי על פני שש שנים כך שבשנת 2014 תעמוד הפנסיה של העובדים בענף על 17.5%. בהסתדרות רואים בכך חשיבות, שכן מדובר בפריצה נוספת של הסכם פנסיה חובה שבו עומד שיעור ההפרשה בסוף התהליך על 15%.
ההסכם אף מעניק ביטוח ריסק בגובה של 150 אלף שקל לכל עובד מיום עבודתו הראשון למשך ששת החודשים בהם אינו מבוטח בביטוח פנסיוני. סעיף זה נותן מענה לעובדים החשופים בחודשי עבודתם הראשונים לסיכונים הנובעים מאופי העבודה בענף. גם התשלום בגין הבראה יגדל ביום הבראה אחד נוסף לעובדים בשנים הראשונות לעומת המקובל במשק. לעובדים יינתנו אף 24 ימי מחלה בשנה עד תקרה של 130 יום לעומת 18 ימים עד תקרה של 90 יום הנהוגים בחוק. עובדים המתגוררים רחוק ממקום עבודתם ומועסקים בשעות שבהן אין תחבורה ציבורית יקבלו לינה על חשבון המעסיק.