שוקי פורר מבקש: הסירו ממני את הקלון

ראש עיריית רחובות לשעבר שוקי פורר ניהל (יום א', 28.6.09) בבית משפט מחוזי מרכז מאבק לביטול הקלון שהוטל על מעשיו. פורר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של הפרת אמונים לאחר שהודה בקבלת תרומות מקבלן שקיבל בתמורה עבודות ללא מכרז. התשלום הועבר לו באמצעות הסכמים פיקטיביים דרך "צינור", חברה עירונית שגם קיבלה עמלה.

כאמור, פורר הורשע בהפרת אמונים והוטל עליו 220 שעות עבודה לתועלת הציבור, 5 חודשי מאסר על-תנאי וכן קנס 75 אלף שקל. כמו-כן הוטל קלון על מעשיו שאילץ אותו לפרוש מתפקידו כראש עיר.

סטה מהשורה

פורר ערער על הטלת הקלון. באי-כוחו, עורכי הדין דן שינמן ונוית נגב, טענו כי החלטת בית המשפט להטיל עליו קלון מבוססת על עובדות בהן לא הודה פורר וגם לא הורשע בהן. בית המשפט, לטענתם, הטיל קלון בהתבסס על "ייבוא של עובדות שגויות" שעניינן למעשה הרשעה בשוחד ולא הפרת אמונים בה הודה פורר. עוד טענו כי פורר "סטה מהשורה" ומעשהו היה "פסול מבחינת העיקרון, הנוהלים והכללים" אך לא פסול מוסרית.

עורך דין שינמן טען כי על בית המשפט להבחין ו"לעשות צדק אמיתי ואובייקטיבי ולא להיזרק בתיזות של הון ושלטון שהן תיזות גורפות אבל בסופו של דבר מסוכנות". הוא ציין את העולה מעדויות עדיו של פורר, כי מדובר ב"אדם יוצא דופן שכל חייו הקדיש לציבור... דואג לעירו... איש תמים וישר וטהור... האיש הזה סטה מן השורה במובן מסוים. הוא עשה משהו לא בסדר אבל זו סיבה גם לפסול אותו אישית? תחשבו על ההרגשה האישית של אדם שיש נגדו אות קלון".

נבחר למרות הכל

עורכת דין נוית נגב טענה כי למרות שתושבי רחובות ידעו במה פורר מואשם, הם בחרו בו. "אני חושבת שלא הייתה סיטואציה כזו מעולם שאדם הודה עוד לפני הבחירות. כל העובדות ההרשעה היו בפני הבוחרים ובכל זאת הוא נבחר שוב ואפילו פעמיים כי היה סיבוב שני. בסיטואציה כזו לקבוע שנפל קלון כשהתביעה נסמכת על עובדות שונות ממה שהוא הודה בהם, יש פה פגם היורד לשורשו של ענין. נבקש מבית המשפט לקבוע כי לא נפל קלון במעשים".

נגב טענה עוד, כי בנוסף לאינטרס הציבורי של ביעור השחיתות "יש אינטרס ציבורי חשוב לא פחות שאם יש אדם שפועל למען הציבור, שהוא ראש עיר טוב, לא חטא בשחיתות שמוכן להקדיש מזמנו למען הציבור ועושה כך למעלה מעשר שנים, שעבר עבירה שהחומרה שלה מוגבלת ביותר, צריך לאפשר לו להמשיך לפעול לטובת הציבור. זהו אינטרס לא פחות חשוב מאשר האינטרס הציבורי של ביעור השחיתות".

מנגד, התביעה טענה כי "הקביעה של בית המשפט ראויה ונכונה" וכי הגישה היא פונקציונלית ו"מושפעת מתפקיד העבריין, הקשר, העבירה על התפקיד... בית המשפט העליון קבע שהתכלית שלשמה קיים מושג קלון הוא לפתח את תחושת הציבור שהמשרתים שלו אינם אדוניו והם עושים את מלאכתם לטובת הציבור".

ביטול הקלון - מדרון חלקלק

התובעת, עורכת דין ליאת גלבוע אמיר, טענה כי פורר הודה כי ביצע את העבירות "כשהוא עובד ציבור בנוסף להיותו נבחר ציבור, שותף להחלטה להסכם הפיקטיבי לטובת הקבלן שנרתם לסייע לו לתמוך בו במערכת הבחירות". לפיכך לטענתה, מדובר במעשים הנמצאים "ברף הגבוה של העבירה".

בית המשפט לטענתה, ציין את העובדה כי פורר נבחר בפעם השלישית ואת החשש לפגיעה בתושבי רחובות "אבל מצד שני בחן פגיעה זו אל מול מעמדו של פורר כבעל סמכות ביצועית עליונה שצריך לשמש אות ומופת והתנהגותו מהווה מסר לכלל עובדי הציבור והאזרח הפשוט". גלבוע-אמיר טענה עוד כי "מכלול השיקולים גוברים על הזכות של תושבי רחובות לבחור".

ביטול הקלון, "כשמדובר בראש עיר יעביר מסר שלילי לאזרח הפשוט. עשוי להוביל למדרון חלקלק. ביצוע העבירה קרה במהלך התפקיד ויש לראות בכך נסיבה מחמירה".

השופטים זכריה כספי, רות לורך וליאורה ברודי הודיעו כי פסק דין יינתן לאחר עיון.