|
קרת-מאיר. פסילה מאוחרת [צילום: בוצ´צ´ו]
|
|
|
|
|
גולדברג. עושה הנחות [צילום: בוצ´צ´ו]
|
|
|
|
|
נציב תלונות על שופטים, השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג, מותח ביקורת נוקבת על שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דניה קרת-מאיר. כך עולה ממסמך מיום 3 ביוני שהגיע למערכת News1.
בהחלטה אותה סיווג: "אישי, סודי", קובע גולדברג כי השופטת לא פסלה את עצמה בשלב המוקדם בהליך משפטי שהתנהל בפניה - למרות ניגודי עניינים בהם הייתה מצויה אף לגישתה (בשל קשר עסקי של בעלה עם קבוצת ידיעות אחרונות), וגם כאשר פסלה עצמה היא נמנעה מלתעד זאת בפרוטוקול הדיון.
מדובר בביקורת חמורה ויוצאת דופן נגד אחת השופטות הבולטות בבית המשפט המחוזי בתל אביב. למרות זאת, כפי שיובהר להלן, נמנעת נציבות תלונות על שופטים מלדווח על-כך לציבור הרחב.
ראשיתו של הסיפור באוקטובר 2007. המאייר רענן לוריא הגיש המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי נגד משכל הוצאה לאור והפצה בע"מ וספרי חמד (שתיהן מקבוצת ידיעות אחרונות). הדיון המקדמי התנהל בפני השופטת ביום 3.6.08, ובו נקבע כי ההוכחות יישמעו בהקלטה ביום 23.12.08. לוריא התייצב במועד לאחר שהגיע לשם כך במיוחד ממקום מגוריו בארה"ב. במהלך חקירתו הנגדית, קטעה לפתע השופטת את ההקלטה, והכריזה: "רבותי, סליחה רגע". במילים אלה הסתיים רישום הפרוטוקול.
גולדברג ציין בהחלטה שכתב, כי לאחר מכן הוסיפה השופטת כי היא נאלצת לפסול עצמה מלשבת בתיק מנימוק שמסרה (בעלה מספק שירותי ייעוץ לקבוצת ידיעות אחרונות). בנסיבות אלה התנגדו שתי החברות שהשופטת תמשיך בדיון. המתלונן, לעומת זאת, שהגיע מארה"ב במיוחד, נאלץ לטענתו להמשיך את הדיון ולקבל את הצעת השופטת לסיים את המחלוקת בפשרה שלה תיתן תוקף של פסק דין. וכך אירע.
בפנייתו אל הנציב גולדברג, טוען לוריא כי בנסיבות שתוארו נכפה עליו למעשה להגיע לפשרה. לטענתו, השופטת אמורה הייתה לפסול עצמה כשנה קודם לכן, ואף שידעה על ניגוד העניינים שבו היא מצויה, היא לא פסלה עצמה אלא בדצמבר 2008.
השופטת טענה להגנתה, כי התיק הועבר לטיפולה בסוף חודש דצמבר 2007 על-ידי השופט יהודה זפט, סגן הנשיא. דיון מקדמי התנהל בפניה ביום 3.6.08 ושמיעת הוכחות ביום 23.12.08. מכאן שלא עסקה בתיק במשך שנה שלמה, כטענת המתלונן. כמו-כן מסרה כי היא לא ידעה על גילו של המתלונן, ועל-כך שסירב קודם לכן להצעות פשרה ולא לשיקולי הצדדים אשר בגינם הגיעו לפשרה ביניהם.
אשר לעיתוי הודעת הפסילה ציינה השופטת:
"אין ספק, כי בתצהירו של המתלונן, כמו גם בשמה של המשיבה, צוין שמה של ידיעות אחרונות. עם זאת, למרות שכתבי הטענות והתצהירים נקראו על-ידי לפני הדיון בקדם המשפט ובהוכחות, לא הפנמתי את העובדה כי מדובר בתביעה כנגד חברה שהיא חברה הקשורה לידיעות אחרונות. עובדה זו נקלטה בתודעתי אך ורק במהלך חקירתו הנגדית של המתלונן, כאשר העיד כי נפגש בני-יורק עם אדם בשם בטינגר בארה"ב אשר קשור לידיעות אחרונות, וגם זאת רק כ-10 דקות או כ-15 דקות לאחר מכן. בהקלטה נאמר על-ידי "רבותי, סליחה רגע" [ההדגשה במקור, א.ג.] ואז הסתיימה ההקלטה. בעלי, עו"ד דניס מאיר, אכן נותן שירותי יעוץ בתחום ניהול סיכונים וביטוח לידיעות אחרונות... לכן, מיד כאשר נעשה על-ידי הקישור בין המשיבה 1 לבין ידיעות אחרונות, עצרתי את הדיון, הודעתי על הקשר ונאמר על-ידי כי איאלץ לפסול את עצמי. הבהרתי כי ניתן יהיה להמשיך את הדיון בפניי רק אם הצדדים יגיעו להסכם פשרה. התנצלתי בפני הצדדים, מספר פעמים, על התקלה שאירעה".
הנציב מבהיר בהחלטתו, כי הוא אינו דן בשאלה האם הייתה עילת פסלות במקרה זה - טוען גולדברג כי דבר זה אינו מצוי בתחום סמכותה של הנציבות - אלא רק לשאלת עיתוי החלטת השופטת לפסול עצמה ולעניין אי-רישום בפרוטוקול.
הנציב גולדברג קובע, כי הקשר בין משיבה 1 לידיעות אחרונות מבוטא בשמה של משיבה 1 בכותרת המרצת הפתיחה, וכן בתצהירים שהוגשו לבית המשפט, והמילים ידיעות אחרונות גם מתנוססות באופן בולט על מכתבים רבים שצורפו לתיק בית המשפט כנספחים לתצהירים. "די ברפרוף באלה כדי לעמוד על הזיקה בין המשיבה 1 לידיעות אחרונות. על-אף כל זאת לא הפנימה כב' השופטת עד להודעתה במהלך חקירתו הנגדית של המתלונן, את העובדה כי מדובר בתביעה נגד חברה הקשורה לידיעות אחרונות, למרות שלדבריה קראה את התיק לפני הדיון בקדם המשפט ובהוכחות".
"המסקנה המתבקשת היא, כי חוסר תשומת לב מספקת מצד כב' השופטת הוא שהביא אותה לפסול עצמה רק בשלב מתקדם של הדיון, ועקב כך לתחושתו של המתלונן כי נגרם לו עוול וכי לא עמדה בפניו ברירה אלא להתפשר".
עוד הוסיף גולדברג בהחלטתו: "על-כך יש להוסיף, כי משהחליטה כב' השופטת לפסול עצמה, שומה היה עליה לציין זאת בפרוטוקול, כמו גם את תגובת הצדדים להודעה זו. זאת גם אם לאחר מכן הגיעו להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין על-ידי כב' השופטת. מהלך מלא של הדברים חייב היה למצוא ביטוי בפרוטוקול, הן משום שהחלטה בעניין פסלות חייבת הנמקה (סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), והן משום שעל בית המשפט לנהל "פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט (סעיף 68א(א) לחוק הנ"ל)".
וקביעתו של גולדברג: "מכאן, שהתלונה נמצאה מוצדקת".
[הערה שלי, (י.י.): הנציב גולדברג עושה לכבודה הנחות, בכך שהוא מקבל, באופן תמוה למדי, את גירסתה כאילו מדובר רק באי-הפנמה, ולא בהימנעות מפסילה בשלבים המוקדמים. קביעתו אינה עולה בקנה אחד עם העובדות אותן הוא מציין: קביעתו לפיה השופטת מסרה בתשובתה כי היא קראה היטב את החומרים לפני הדיון; וקביעתו באשר לכך ש"הקשר בין משיבה 1 לידיעות אחרונות מבוטא בשמה של משיבה 1 בכותרת המרצת הפתיחה, וכן בתצהירים שהוגשו לבית המשפט, והמילים ידיעות אחרונות גם מתנוססות באופן בולט על מכתבים רבים שצורפו לתיק בית המשפט כנספחים לתצהירים".]