בית המשפט העליון דחה (יום א', 9.8.09) בקשת נועם פדרמן להסרת חיסיון ראיות באישומים נגד בנותיו הקטינות. הבנות נאשמות בגין הפגנות מול ביתו של מפקד אוגדת איו"ש נועם תיבון. בהחלטה קבעה השופטת אילה פרוקצ'יה כי חסיונו של החומר "משרת אינטרס ציבורי מובהק ותוכנו אינו יכול לשמש את הגנת העותרות". יצוין כי דרישה דומה של תושב קריית ארבע, זאב בראודה, שהואשם בירי כלפי פלשתינים, התקבלה על-ידי השופט אליקים רובינשטיין והובילה לביטול האישום נגד בראודה.

צעקו באינטרקום: נועם אתה בוגד

האישומים נגד בנותיו של פדרמן באו בעקבות הפגנות שנערכו מול בית תיבון לאחר הריסת חוות פדרמן ופינוי בית המריבה בחברון. המפגינים הפיצו מנשרים ליד ביתו של תיבון בהם כונה: "מפלצת" ו"אדם חסר לב", שרקו במשרוקיות וסירבו להזדהות בפני השוטרים. הבנות הואשמו בעבירות של פגיעה לכאורה בפרטיותו של תיבון, בהעלבת עובד ציבור, במהומה במקום ציבורי ובהפרעה לשוטרים.

באישום נוסף נטען כי השתיים השתתפו לכאורה בהפגנה מול בית תיבון עם שלטים: "מי שמגרש יהודים - לא ראוי לשרת בצה"ל". כשתיבון יצא מביתו קראו המפגינים לעברו: "נועם, למה אתה משאיר את אשתך לבד בבית?". בהמשך צילצלו המפגינים באינטרקום וצעקו: "נועם תיבון אתה בוגד".

לאחר אירוע זה אסר בית המשפט על אחת הבנות להגיע לאזור שבו מתגורר תיבון במשך שלושה חודשים. לטענת התביעה, הבת הפרה את האיסור והגיעה עם מפגינים נוספים לשכונה, ריססו על תחנת אוטובוס בשכונה ועל ארון חשמל: "נועם תיבון אתה רשע".

כאמור, נגד השתיים הוגשו אישומים. כמו-כן, הוצאה על-ידי שר הביטחון אהוד ברק תעודת-חיסיון בנוגע לראיות בתיק.

רושם של תיק "בעל אופי רציני"

בעתירה להסרת החיסיון טען נועם פדרמן כי הוצאת תעודת החיסיון נועדה ליצור רושם בפני בית המשפט כי מדובר ב"תיק בעל אופי רציני המצריך התערבות חסויה של השב"כ אף שלאמיתו של דבר, מדובר בתיק פשוט הנוגע לעבירות הנעות סביב חופש הביטוי". עוד טען, כי על בית המשפט לבחון את הדברים הכלולים בחומר החסוי, האם מוצדק החיסיון והאם יש בחומר ראיות העשויות לסייע להגנת הבנות.

כאמור, השופטת אילה פרוקצ'יה דחתה את בקשתו להסיר את החיסיון. בהחלטה כתבה כי בסוגייה "מתמודדים" שני אינטרסים נוגדים; מצד אחד, "חשיפת חומר חקירה כולו בפני הנאשם ובית המשפט - כדי לאפשר לנאשם להוכיח את הגנתו מפני אישום", ומנגד, נדרש לעיתים חיסיון "כדי למנוע פגיעה באינטרסים ציבוריים חיוניים שנועדו להבטיח את חיי אזרחי ישראל ובטחונם, וכן צרכים אחרים הנדרשים לקיומה של החברה".

אינטרס ציבורי מובהק

השופטת הדגישה בהחלטה כי עיון בחומר החסוי העלה ש"אין פרטים בתוכו העשויים להועיל לעותרות בהגנתן. אם בכלל, ניתן לומר את ההפך מכך - חלק גדול מן החומר תומך ומחזק את מעורבותן בעבירות המיוחסות להן. מנגד - מהותו של החומר נופל לגדרם של העניינים המפורטים בתעודת החסיון, שבשלם עלה הצורך בתעודת חיסיון. חסיונו של החומר בהליך זה משרת אינטרס ציבורי מובהק מצד אחד, ותוכנו אינו יכול לשמש את הגנתן של העותרות מצד שני".

"אין מקום להורות על גילוי ראיה מן הראיות החסויות החוסות תחת צו החיסיון בהליך זה", קבעה פרוקצ'יה בדחותה את העתירה.