המדינה הודיעה (יום א', 16.8.09) לבג"צ כי בכוונתה להחיל את הדין המשמעתי של עובדי הרשויות המקומיות גם על עובדי מועצות דתיות. המדינה ציינה כי היא פועלת לערוך שינויי חקיקה בדין המשמעתי כדי שניתן יהיה להחילו על העובדים.
ההודעה נמסרה במסגרת עתירה של התנועה לאיכות השלטון מלפני כשנתיים. בעתירה ביקש בא-כוח התנועה, עו"ד אליעד שרגא, להורות לראש הממשלה ולרשות לענייני דתות להחיל על המועצות הדתיות את דיני המשמעת של שירות המדינה, וכן את חוק שירות המדינה (מינויים), כפי שהוסמכו על-פי הוראות חוק שירותי הדת. שרגא טען כי הימנעות מהחלת דיני משמעת במשך כ-40 שנה "מביאה להעדר מערכת אכיפה משמעתית או דיני מינויים על עובדי המועצות הדתיות", הגם שהם עובדי ציבור, ולמרות "לשונו ורוחו של חוק שירותי הדת".
לטענתו, מדובר במחדל ארוך שנים של הרשויות האחראיות להחיל הוראות דיני משמעת ודיני מינויים על עובדי המועצות הדתיות. "הימנעות זו מלפעול להחלת הדין המשמעתי ודיני המינויים, חרף העובדה כי הסמכות לעשות כן הופקדה בידיהם, מביאה למצב בו מגזר שלם של עובדי ציבור אינו כפוף לדין משמעתי... ובכך מכשירים הלכה למעשה, התנהלות בלתי תקינה של המועצות הדתיות ופגמים בטוהר המידות ובמנהל הציבורי התקין אשר לא עולות בכדי עבירה פלילית ואשר נכון להיום, לא נושאות סנקציה משמעתית בגינן".
בג"צ קיים לפני כחמישה חודשים דיון בעתירה, ובמהלכו העירו השופטים כי "יש מקום להחיל דין משמעתי על עובדי מועצות דתיות", וכן "ראוי בעינינו לבחון החלת חוק שירות המדינה (מינויים) על המועצות הדתיות". בג"צ הורה למדינה לפרט בתוך חמישה חודשים מה הם האמצעים והצעדים שננקטו לקידום הנושא.
כאמור, בעידכון של המדינה נמסר כי הוחלט להחיל על עובדי המועצות הדתיות את הדין המשמעתי החל על עובדי הרשויות המקומיות. המדינה הדגישה כי היא רואה ב"החלת הדין המשמעתי על עובדי המועצות הדתיות ערך רב בהטמעת נורמות של כללי מנהל תקין במועצות ובביסוס אמון הציבור במועצות הדתיות".
עוד ציינה המדינה כי החלטת הדין המשמעתי כרוך בשינויי חקיקה וב"הסכמת כל הגורמים הנוגעים בדבר", וכי "בכוונתה לפעול בעניין זה בהקדם".
המדינה ביקשה לדחות את העתירה.
