נדחתה בקשה לנגזרת נגד אליהו בשל פעולותיו במגדל

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, דחה (8.5.24) את בקשתו של פרופ' חיים לוי לאשר תביעה נגזרת בשם קבוצת מגדל נגד הבעלים שלמה אליהו בסך 332.8 מיליון שקל. אלטוביה קובע, כי אם אפשר להרהר אחרי התערבותו של אליהו במינויים הבכירים של הקבוצה שבשליטתו, אין המדובר במצב המצדיק צעד קיצוני של תביעה נגזרת (דהיינו, להכריח את החברה לתבוע את בעליה).

לוי הוא חתן פרס ישראל, חתן פרס א.מ.ת, פרופסור אמריטוס למינהל עסקים באוניברסיטה העברית ולשעבר דיקן בית הספר למינהל עסקים במרכז האקדמי למשפט ועסקים. מגדל היא אחת משתי קבוצות הביטוח והחיסכון הגדולות במדינה, בסוף 2023 הסתכמו נכסיה ב-205 מיליארד שקל, היא נסחרת בשווי של 5.1 מיליארד שקל ואליהו מחזיק ב-64% ממניותיה.

לוי טען, כי שווי השוק של מגדל ירד בצורה משמעותית בתקופה שקדמה להגשת הבקשה (בנובמבר 2020) בשל התערבות ניכרת ותדירה של אליהו במינויים הבכירים בה. הוא הצביע בין היתר על הדחתו של ניר גלעד מתפקידי יו"ר חברת-האם מגדל אחזקות ומנכ"ל חברת הביטוח מגדל, על התפטרות עודד שריג מתפקידו כיו"ר מגדל אחזקות תוך טענות קשות כלפי אליהו ועל ביקורתו של הממונה על שוק ההון בנוגע להתנהלותו של אליהו.

אלטוביה אומר כי "בעת שמר אליהו מפעיל באופן מובנה את כוחו כבעל שליטה במסגרת הפעילות השוטפת של החברה, יש ליתן לזכות הקניין שלו משקל גדול יותר ובהתאם לצמצם את ההתערבות השיפוטית בפעילותו כבעל שליטה בחברה, מתוך נקודת המוצא לפיה פעולותיו של בעל השליטה משפיעות באופן ישיר ומשמעותי על טובתו האישית, והאינטרס של טובת החברה מתלכד עם האינטרס של מר אליהו כבעל המניות הגדול והעיקרי בחברה.

"בהתחשב באמור לעיל נראה לי, כי אף שיש מקום להרהר אחר מעורבותו של מר אליהו בענייניה השוטפים של החברה [מגדל אחזקות] תוך חריגה מסמכויותיו כדירקטור או כיו"ר דירקטוריון ו/או תוך שימוש בכוחו כבעל שליטה, אין בכל אלה כדי להצדיק מהלך קיצוני של הפקעת כוח התביעה מהחברה. במיוחד כך, מקום שהחברה, מגדל ומר אליהו עצמו נתונים לרגולציה הדוקה האמורה ליתן מענה, בזמן אמת לכל חריגה מהוראות החוק והדין הנוגעים לאופן ניהול חברת ביטוח".

יש להסתפק בפעולת הרגולטורים

אלטוביה דוחה גם את טענותיו של לוי על התנהלותו של אליהו כדירקטור במגדל: "אין ספק שמר אליהו הפעיל שיקול דעת עצמאי במסגרת תפקידיו כדירקטור וכיו"ר דירקטוריון בכל העניינים הנזכרים בבקשת האישור. שנית, עיקר טענותיו של המבקש הנוגעות למינוי והפסקת כהונת נושאי המשרה הבכירים בחברה או במגדל, מתמקדת בתדירות הגבוהה יחסית ולא לאופן קבלת ההחלטות על מינוי נושאי המשרה הבכירים או הפסקת כהונתם.

"ממילא וככל שמדובר בהיבט הצר של דירקטור יחיד, אין למצוא דופי בפעולותיו של מר אליהו, בהעדר ראיה ממשית לניגוד עניינים בו היה מצוי מר אליהו בכל אחת מהחלטות החברה או מגדל על מינוי נושא משרה בכיר או הפסקת כהונתו. לא הונחה תשתית ולו לכאורית כי תדירות חילופי הגברי היא הנגועה בניגוד עניינים. הטענה כי מדובר בהתנהלות גחמתית או נובעת משיקולי 'אגו' נטענה בלא שהוכחה, למצער הוצגו ראיות שהן בבחינת עדות שמועה".

אלטוביה מעיר: "דומה שאין מחלוקת כי דירקטור שהוא דמות דומיננטית או כריזמטית יכול שיוביל קבלת החלטות בדירקטוריון כאשר שאר החברים 'מוטים' התנהגותית ויכול שמחליפים את שיקול דעתם בשיקול דעתו אף שלא במודע. קו הגבול שבין שכנוע 'לגיטימי' בדיון הנהלה לבין הטיה מהסוג האמור, לא תמיד ברור ויותר מכך ספק אם הטיה זו שלא מדעת פסולה או מגיעה כדי הפרת חובות דירקטור כהגדרתן והיקפן בדין לעת הזו. הן של המטה והן של המוטה. בפרט אם ההחלטה המתקבלת היא לטובת החברה וחוסה תחת כלל שיקול הדעת העסקי".

לסיכום קובע אלטוביה: "ניהול הליך משפטי ביחס למכלול האירועים משנת 2012 ועד להגשת בקשת האישור, אינו לטובת החברה ובמקרה זה יש להסתפק בפעולות הממונה ורשות ניירות ערך ולא לגרור את החברה להליך משפטי כאשר סיכויי החברה לזכות בתביעתה אינם טובים". לוי חויב בתשלום הוצאות בסך 74,000 שקל. את לוי ייצגו עוה"ד זיו עירוני וטטיאנה חיטריק, את מגדל ייצגו עוה"ד גיל אוריון, מיכל סלע וינון חימי, ואת אליהו - עוה"ד ברק טל ושגיא שיף.