קרן המטבע הבינלאומית מברכת על המדיניות הכלכלית, אך קובעת - המיתון עוד יעמיק

בסקירה שמפרסמת קרן המטבע הבינלאומית על הכלכלה הישראלית, לאחר ביקור משלחת מטעמה בסוף שנת 2002, מעריכים חברי מועצת הקרן, כי הכלכלה הישראלית עומדת בפני קשיים כלכלים ניכרים, וכי המשק הישראלי טרם הגיע לשיא המיתון.

חברי מועצת המנהלים של הקרן מציינים בסקירתם, כי שלוש סיבות עיקריות הביאו למיתון של הכלכלה הישראלית: המיתון העולמי, המשבר בענף ההיי-טק והמצב הביטחוני. בקרן המטבע מעריכים, כי המצב הביטחוני בישראל מעורר דאגה, מאחר והשפעתו על השקעות במשק והצריכה הפרטית גדולה.

הקרן מציעה לממשלה לפעול להפחתת הגירעון ולהפחתת ההוצאה הציבורית, וזאת כדי לחזק את אמון השווקים העולמיים בכלכלה המקומית. הנהלת קרן המטבע מציינת לשבח את הקיצוץ בתקציב המדינה לשנת 2002 שביצעה הממשלה הקודמת. בקרן מדגישים את הצורך בקיצוץ בתקציב המדינה לשנת 2003, ומציינים לחיוב את התוכנית הכלכלית המקיפה שמגבש האוצר.

בתחום המוניטרי, מציינים מנהלי הקרן את הצורך במדיניות מרסנת כשהיום היא "מרסנת מידיי". קרן המטבע ממליצה לנגיד בנק ישראל, דוד קליין, להקל מעט את הריסון המוניטרי, כדי להפחית את הריבית במשק וכדי להקל על הוצאות המימון הכבדות בישראל.

כלכלני קרן המטבע הבינלאומית מודאגים עדיין, כאמור, מעתידה של הכלכלה הישראלית - שעדיין לא הגיעה, לדעתם, לשיאו של המיתון. בקרן המטבע מקפידים לשבח את המדיניות הכלכלית של ישראל בשנתיים האחרונות (ככל הנראה משיקולים מדיניים-פוליטים). הם מציינים שהמדיניות הכלכלית של הממשלה היתה בשנה שעברה מדיניות נכונה - וגם בנק ישראל מנהל מדיניות נכונה.

אם כן, כולם מנהלים מדיניות נכונה, והאשם הוא במצבה של הכלכלה, וקשה עוד יותר - ההערכה שהמיתון עדיין לא הגיע לשיאו, נוכח המצב הביטחוני ומיתון העולמי.

לאחר השבחים שחלקה הנהלת הקרן, היא מוצאת את האיזון בין הצורך לצמצם את הגירעון לבין הצרכים המיידים של מדינת ישראל (מצב ביטחוני קשה וחשש מפני קיצוצים מופרזים) בדמות הפחתה מתונה של הריבית במשק ושל ביצוע התכנית הכלכלית שמתגבשת באוצר (לפחות על-פי תנאי הבסיס שמפורסמים חדשות לבקרים בכלי התקשורת).

הקרן מברכת על הסרת המגבלות האחרונות של הפיקוח על מט"ח והפיכת השקל למטבע בר-המרה מלאה מסוף 2002. הקרן קובעת, כי לנוכח הירידה ברווחיות הבנקים, יש חשיבות להמשך הפעולות של הפיקוח על הבנקים שנועדו לחזק את חסינותם של הבנקים נוכח ההשלכות של מצב המשק, וכן יש לחזק את יכולתו של הפיקוח לטפל בבעיות של ענף הבנקאות.