עם יציאתו המתוקשרת של שר החוץ
אביגדור ליברמן לביקור באפריקה, מתפרסם (יום א', 6.9.09) לראשונה מחקר חדש, החושף את הירידה הדרמטית של הסיוע הישראלי למדינות נזקקות.
משורשיה המרשימים של תוכנית הסיוע הישראלי בשנות השישים ותחילת שנות השבעים, בהן ישראל היתה, ביחס לגודל המדינה, בין התורמים המובילים של מומחיות וסיוע טכני לעולם המתפתח, ישראל ירדה כיום לסוף רשימת התורמים.
כיום ישראל תורמת פחות כספי סיוע בינלאומיים, ביחס להכנסה הגולמית שלה, מכל מדינה מתועשת אחרת, כולל טורקיה, פולין, סלובקיה והונגריה.
המחקר, אשר נערך בבית הספר לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל אביב, ובתמיכת קרן פירס, מתעד את הירידה התלולה והמתמשכת של סיוע החוץ הישראלי למדינות נזקקות. בתקופה שבה נושא הפיתוח הבינלאומי עולה לראש סדר היום, ומדינות המערב פועלות להגדלת הסיוע שהן נותנות למדינות עניות, ישראל מסתפקת בתרומה מינימלית ביותר של 0.042% מההכנסה הלאומית שלה לסיוע בינלאומי - שהם חמישית מהאחוז הממוצע הנתרם על-ידי מדינות ה-OECD.
המחקר מציע דרכים חדשניות להגדלת תרומת ישראל למדינות נזקקות, דבר שעשוי לשפר את מעמדה הבינלאומי של ישראל. לדברי עורכי המחקר, עליזה בלמן-ענבל ושחר זהבי, קיים פוטנציאל להגדלת תרומתה של ישראל תוך עידוד מחקר ויזמות ישראלים בתחומים רלוונטיים שבהן לישראל יש ניסיון ייחודי, כגון ניהול משאבי מים, חקלאות באזורים צחיחים והערכות למצבי חירום. לדבריהם, גישור מושכל בין ידע ישראלי ייחודי לבין האתגרים המוצבים לפתחו של העולם המתפתח, ישפר באופן ניכר את תרומתה של ישראל למדינות הנ"ל.
