מטמון מימי בר כוכבא התגלה בסקר מערות

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר-אילן גילו מטמון גדול של מטבעות נדירים, כלי חרס וכלי נשק שהוטמנו בתוך מערה עמוקה בימי מרד בר-כוכבא (135-132 לספירה), באחת משמורות הטבע בהרי ירושלים. זוהי הפעם הראשונה שנמצאה קבוצה כה גדולה של מטבעות בחפירות ארכיאולוגיות.

המטבעות נתגלו במהלך מחקר שנערך על-ידי פרופ' עמוס פרומקין ובועז לנגפורד מהיחידה למידע ולחקר מערות שבמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית ועל-ידי ד"ר בועז זיסו ופרופ' חנן אשל מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בסיוע רשות הטבע והגנים.

המטמון מכיל 120 מטבעות לערך והוא נתגלה במהלך מחקר למיפוי מערות ברחבי הארץ. המערה בה נחשף כוללת אגף נסתר, שהגישה אליו אפשרית מבעד לסדק צר, חלקלק ומסוכן שהתגלה לראשונה לפני עשרות שנים על-ידי ד"ר גדעון מן, מחלוצי חקר המערות בישראל. הסדק הוליך את החוקרים אל מחילה שהתחברה לאולם ששימש למסתור ללוחמים יהודים במהלך מרד בר-כוכבא. המטמון הוסתר במקום לפני קרוב ל-1900 שנה.

רוב המטבעות עשויים כסף בערך של סלע ודינר והם נטבעו על-ידי המורדים על-גבי מטבעות רומיים ששימשו במחזור הכספים דאז. סמליהם וכתובותיהם של המטבעות הרומיים נמחקו במהלך ההטבעה המחודשת, ובמקומם הוטבעו סמלים יהודיים וכתובות לאומיות בנוסח: "שנה ב' לחרות ישראל", "לחרות ירושלים". שאר המטבעות הם רומיים עשויים זהב, כסף וברונזה והם הוטבעו ברחבי האימפריה ובארץ-ישראל. המטבעות נשמרו במצב טוב למרות הלחות השוררת במערה. בסוף מרד בר כוכבא ניתן היה לקנות בית במטבע סלע אחד ששוויו ארבעה דינרים.

כאמור, זו הפעם הראשונה שמטמון כה גדול של מטבעות מימי בר-כוכבא מתגלה על-ידי חוקרים ולא על-ידי שודדי עתיקות. נדירות המטבעות וייחודם של הסמלים והכתובות היהודיים המופיעים עליהם הופכים אותם למבוקשים מאוד בשוק העתיקות הישראלי והבינלאומי. בעשרות השנים האחרונות הרסו שודדי עתיקות אתרים רבים, במיוחד באזור יהודה, במטרה לגלות מטבעות מתקופת המרד.

דומה כי מטמון המטבעות הוסתר במערה זו במהלך ימי המרד, לאחר שהנמלטים היהודים נטשו את יישוביהם או בתום קרב עם הרומים. ברם, מצפיני המטמון לא שבו ליטול את חפציהם וממונם. "ערך המטמון, ממדי המערה וקרבתה למרכז המרד באזור ביתר מלמדים על חשיבותם של מערה זו לנמלטים" אומר פרופ' פרומקין. "הממצא מאשר את ההשערה שפליטי המרד נמלטו למערות במרכז אזורי מגוריהם בנוסף למערות נידחות במדבר יהודה. לממצא זה תוספת משמעותית להבנת מרד בר-כוכבא שהמידע ההיסטורי עליו מצומצם" הוסיף.

לדברי ד"ר זיסו, אחת התגליות המרתקות הקשורות במרד בר-כוכבא היא תופעת השימוש האינטנסיבי של לוחמים ופליטים יהודים בחללים תת-קרקעיים - טבעיים או חצובים - לשם מסתור, מחבוא, מילוט ומפלט. "היהודים שנמלטו אל המערות מפני הצבא הרומי לקחו עמם מזון, משקה, נשק, כסף ומיני תעודות ומסמכים" הוא מסביר, "לעיתים הם נעלו את בתיהם ונטלו עימם את מפתח הבית, בתקווה לחזור הביתה לאחר שוך הקרבות".