מהממצאים עולה, כי 55% מהפניות לביצוע הפלה הן של נשים מתחת לגיל 30, 14.4% מהפונות (2,811) הן נערות עד גיל 19. עוד נמצא, כי 15.6% מהפניות להפסקת הריון הן של נערות יהודיות עד גיל 19, לעומת 4.6% מנערות מוסלמיות באותו טווח גילאים.

מתוצאות הלמ"ס ל-2007 עולה, כי 45% מהפניות להפסקת הריון הן של נשים רווקות, 42% של נשואות, 12% גרושות, וכמעט 1% אלמנות. בשנת 2008, התקבלה התפלגות זהה.

מהלמ"ס נמסר, כי בעשור האחרון עלה חלקן של הנשים הרווקות מכלל הפונות לוועדות (מ-39% ב-1997 ל-45% ב-2007) וירד חלקן של הנשואות (מ-47% ל-42% בהתאמה).

מנתוני הלמ"ס עולה, כי 77% מהנשים שפנו לבצע הפלה ב-2007 היו יהודיות, 9% מוסלמיות, ו-2.8 נוצריות. עוד עולה, כי באותה שנה, שיעורי הפניות ל-1,000 נשים בגילאים 49-15 של נוצריות שאינן ערביות (21.7) ושל נשים ללא סיווג דת (20.4) הם הגבוהים ביותר - כמעט פי שניים מאלה של היהודיות (11.8), ופי 3.5 מאלה של המוסלמיות והדרוזיות (6.2 ו-6.3 בהתאמה).

עוד נמצא, כי בעשור האחרון שיעורי הפניות בקרב היהודיות והנוצריות נמצאו במגמת ירידה, ואילו בקרב המוסלמיות, שיעור הפניות במגמת עלייה - בכל קבוצות הגיל.

88% מהפניות להפלות ב-2007 היו בשליש הראשון של ההריון (עד שבוע 12), 9.8% בשליש השני (שבועות 23-13), ו-1.4% בשליש האחרון (משבוע 24 ואילך).

בקרב נשים מוסלמיות, אחוז הפניות בשליש השני והשלישי של ההריון, גדול פי 1.4 מזה שבקרב נשים יהודיות (15.4% לעומת 11.4%).

בעשור האחרון, אחוז הפניות של יהודיות בשליש השני והשלישי של ההריון, גדל פי 1.4 (8.1% ב-1997, לעומת 11.4 ב-2007). אחוז הפניות של נשים מוסלמיות בשליש השני והשלישי ירד בשנים אלו.

שיעור הפניות לוועדות להפסקת הריון בקרב נשים יהודיות ילידות חו"ל ב-2007 גבוה מהשיעור אצל נשים יהודיות ילידות הארץ - 14.4 לעומת 11.0 בהתאמה.

עוד עולה, כי שיעור הפניות של עולות מברית המועצות לשעבר שעלו מאז 1990, גבוה יותר מאשר השיעור של כלל האוכלוסיה - 17.0 לעומת 11.3 בהתאמה.

כמו-כן, נמצא כי שיעור הפניות של עולות מאתיופיה הוא הגבוה ביותר, ועמד ב-2007 על 41.2 פניות ל-1,000 נשים (מעל 4% מהנשים ילידות אתיופיה בגילאי 49-15). ב-2006 שיעור הפניות של עולות מאתיופיה היה 38.9.

יחס מספר הפניות לוועדות להפסקת הריון ל-100 הריונות ידועים עמד על 11.4 בשנת 2007. היחס הגבוה ביותר נמצא בקרב נשים צעירות עד גיל 19 (41.7). בקרב נשים בגיל 40 ומעלה היחס גבוה יחסית (23.5). היחס בקרב נשים יהודיות גדול פי 2.6 לעומת היחס בקרב נשים מוסלמיות (12.3 לעומת 4.8 בהתאמה).

על-פי הנתונים, כ-66% מהפניות לוועדות להפסקת הריון ב-2007 היו של נשים שלא ביצעו הפסקת הריון בעבר, כ-23% מהפניות היו של נשים שביצעו הפסקת הריון אחת, וכ-11% מהפניות היו של נשים שביצעו שתי הפסקות הריון או יותר.

יותר ממחצית מהפניות הן עקב הריון מחוץ לנישואין

מתוצאות הלמ"ס עולה, כי בהתאם לחוק, 53.2% מכלל האישורים לביצוע הפסקת הריון הן עקב הריון מחוץ למסגרת הנישואין. סעיף זה שכיח פי שניים יותר בקרב היהודיות לעומת המוסלמיות (55.8% לעומת 26.2% בהתאם). לעומת זאת, חלקן היחסי של הפסקות ההריון בגין הסעיף סיכון למום גופני או נפשי בעובר, גדול יותר בקרב מוסלמיות, מאשר בקרב יהודיות (24.5% לעומת 17.7% בהתאם).

השכיחות של סעיף החוק סיכון למום גופני או נפשי בעובר, נמצאת במגמת עלייה בעשור האחרון (15.6% ב-1997 ו-18.1% ב-2007), וזהה לשכיחות הסעיף סיכון לבריאות האישה.

בקרב נשים מוסלמיות, סעיף החוק השכיח ביותר לאישור ביצוע הפסקת הריון הוא הסעיף סיכון לבריאות האישה - 41%, שכיחות של פי 2.7 מאשר בקרב היהודיות (15.4%).

מהנתונים עולה, כי ככל שגיל ההריון מתקדם יותר, אחוז האישורים הנתמכים בסעיף סיכון למום בעובר גדול יותר. עד שבוע 12, רק 12.4% מהאישורים נתמכים בסעיף סיכון למום בעובר ואילו מרבית האישורים נתמכים בסעיף הריון מחוץ לנישואין. בשליש השני להריון (שבועות 23-13) 60.8% נתמכים בסעיף סיכון למום בעובר, ובשליש השלישי (שבועות 24 ואילך) 88.5% נתמכים בסעיף זה. סעיף החוק גיל האישה, נחשב לפחות שכיח מבין סעיפי החוק. 9.8% מהאישורים נתמכו בסעיף זה.

3,492 פניות של נשים לוועדות להפסקת הריון על-רקע של סיכון למום בעובר אושרו ב-2007. רק ב-993 מקרים (28.4%) הייתה אבחנה מאושרת של מומים או מצבים פרה-נטליים פתולוגיים, בוודאות או בסבירות גבוהה. ב-32.5% מהמקרים שאושרו על-רקע של סיכון למום בעובר, הסיבה הייתה שימוש בתרופות העלולות לסכן את העובר בזמן ההריון.

בקרב האוכלוסיה הערבית, 24% מהאישורים הם בשל מומים במערכת העצבים ורק 8% בשל מומים כרומוזומלים. בקרב היהודיות ואחרות, 15% מהאישורים הם בשל מומים במערכת העצבים ו-27% מהאישורים הם בשל מומים כרומוזומלים. בקרב הערביות אחוז האישורים הניתנים בגלל מצבים טרום-לידתיים (מיעוט מי שפיר, בעיות בשיליה וכולי), גדול כמעט פי 1.5 מזה שבקרב היהודיות ואחרות (40% לעומת 28%).

שיעור הפניות לוועדות להפסקות הריון בישראל (11.3) נמצא ברמת ביניים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות: לדוגמה שיעורים גבוהים יותר קיימים באנגליה וולס (17.9 ב-2007), בקנדה (13.0 ב-2006) ובארה"ב (19.4 ב-2005). לעומת זאת, השיעורים בגרמניה (7.3 בשנת 2007) ובהולנד (8.6 ב-2006) נמוכים יותר.

יחס הפניות לוועדות להפסקת הריון ל-100 הריונות ידועים נמוך בישראל (11.4) בהשוואה למדינות אחרות, ומשקף את הפריון הגבוה יחסית. לדוגמה, ב-2007 היחס הוא 12.5 בשוויץ, 13.0 בבלגיה, 14.6 בגרמניה, ו-20.1 בנורווגיה. בשוודיה בשנת 2006 היחס הוא 25.4, ובקנדה בשנת 2005 - 22.1.