בית המשפט העליון הורה (יום ד', 16.9.09) על דיון חוזר בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעתירה של נאשמת בהריון לצאת לבדיקה רפואית פרטית. בהחלטה מתחו השופטים ביקורת על בית המשפט שדחה את בקשתה תוך הפרת זכותה הדיונית. כמו-כן, מתחו ביקורת על שירות בתי הסוהר שהתנגד לדיון החוזר למרות שהודה כי היה מודע להפרת זכויותיה של הנאשמת.

מדובר בבקשה שהגישה מישל יובל, נאשמת בפרשת העוקץ הניגרי הממתינה להסגרתה לארה"ב כדי לעמוד לדין באשמת הונאה לכאורה של קשישים בארה"ב במיליוני דולרים. יובל, המצויה בחודש השמיני להריונה, ביקשה לצאת לבדיקה רפואית פרטית בהקשר להריונה בטענה כי לא ניתן לבצע את הבדיקה בין כתלי הכלא וכי הבדיקה מחוייבת המציאות "נוכח תנאי התברואה הקשים בכלא".

שירות בתי הסוהר טען כי אין צורך בבדיקה, וכי יובל "מקבלת טיפול רפואי נאות ההולם את מצבה".

השב"ס הודה בהפרה

שופט בית המשפט המחוזי, צבי גורפינקל, דחה את בקשתה בהתבסס על תגובת שירות בתי הסוהר וללא שמיעת הנאשמת. קרי תוך הפרת זכותה הדיונית של הנאשמת. החלטת השופט התבססה על תשובת שירות בתי הסוהר, כי "אין להוציא את יובל לחופשה לצורך בדיקה וניתן להיערך לביצוע הבדיקה במתקן הרפואי בשירות בתי הסוהר".

עם זאת, בקשתה באמצעות בא-כוחה, עו"ד ירון גיגי, לבית המשפט העליון להורות על דיון חוזר, נענתה בחיוב. השופטים, אליקים רובינשטיין, חנן מלצר וסלים ג'ובראן קבעו כי דחיית בקשתה בידי השופט צבי גורפינקל נעשתה שלא כדין, שכן התקבלה ללא שהתקיים דיון בנוכחות הצדדים כנדרש בתקנות. הם ציינו כי מצד אחד, שירות בתי הסוהר התנגד לבקשה בטענה כי יובל "זוכה לטיפול רפואי מקיף וממצה בהתאם להנחיות הגורמים הרפואיים המקצועיים". יחד עם זאת, השירות אף "הודה בהגינותו" כי "היה מקום לקיום דיון במעמד הצדדים".

ביקורת על ההתנגדות ה"שגורה"

השופט חנן מלצר ציין, כי דיון בנוכחות הצדדים היה מאפשר לבית המשפט "לעמוד בין היתר על טיב הטיפול הרפואי המדויק הנחוץ ליובל, על טענות השירות בעניין הטיפול הרפואי לו זוכה יובל ועל סבירות שיקול דעתו של שירות בתי הסוהר בסרבו לאפשר לה לצאת לבדיקה הרפואית הפרטית המבוקשת".

כאמור, בית המשפט הורה להחזיר לדיון חוזר את העתירה ולהכריע "כטוב בעיניו". השופטים קבעו עוד כי עד להכרעה בעתירה, "וגם לאחריה", על שירות בתי הסוהר "להבטיח כי יובל המצויה בחודש השמיני להריונה תזכה לטיפול רפואי הולם ולתנאי מעצר היגייניים ומיטיבים בנסיבות העניין. הכל בהתאם להנחיות הגורמים הרפואיים המקצועיים ובמגבלות הנובעות מהיותה עצורה, וזאת למען שמירה על בריאותה של יובל ושל עוברה".

בהחלטה מתח השופט רובינשטיין ביקורת על עמדת שירות בתי הסוהר שהנפיק "נוסחה השגורה בפיו" לפיה אין לדון שוב בעתירה, וזאת למרות שהודה כי "על-פי דין היה מקום לקיים דיון במעמד הצדדים, קרי זכות דיונית לא קויימה".