אוסטיאופורוזיס - לא רק נשים סובלות

יותר מ-150,000 איש בישראל וכ-200 מיליון איש ברחבי העולם, חולים באוסטיאופורוזיס (מחלת דילול העצם). מחלה זו נתפשת בעיקר כמחלה של נשים, אולם אין הדבר כך. שכיחות המחלה בגברים נמוכה מזו שבנשים, אך עדיין משמעותית: אחד מכל שמונה גברים, מעל גיל 60, יחלה באוסטיאופורוזיס.

ממחקר שנערך באוסטרליה עולה, כי שליש מסך השברים האוסטיאופורוטיים מתרחשים אצל גברים, כאשר השבר המורכב והחמור ביותר הוא שבר במפרק צוואר הירך. שבר זה עלול לגרום לירידה באיכות החיים ולעיתים להוביל לאשפוז סיעודי, כאשר השיקום ממנו הינו ארוך וממושך.

בין גורמי הסיכון למחלה: צריכת סידן לא מספקת, רמות לא תקינות של כמה הורמונים כולל הורמון המין הנשי (אסטרוגן), חוסר בפעילות גופנית ונטייה גנטית. העלאת המודעות על גורמי המחלה ודרכי הטיפול, גם בקרב אוכלוסיית הגברים, יכולים לסייע לגברים רבים לאתר ולהתמודד טוב יותר עם המחלה.

כמו-כן, אימוץ אורח חיים בריא בקרב גברים ונשים, כגון: הקפדה על פעילות גופנית, תזונה נכונה והימנעות מעישון ואלכוהול, יכול לתרום להגברת צפיפות העצם ואף למניעת המחלה. במקביל, ניתן לקבל טיפול תרופתי, בהם תרופת האקלסטה, הניתנת אחת לשנה באמצעות עירוי. הטיפול עשוי להקטין את הסיכון לשברים.

פרופ' צופיה איש-שלום, מנהלת היחידה למטבוליזם העצם במרכז הרפואי רמב"ם, אשר ערכה את הבדיקה, מסבירה כי הסובלים משבר בעצם צוואר הירך הם על-פי רוב שייכים לאוכלוסיה המבוגרת (בני 70 ומעלה), שמתקשים להפנים את הקשר בין השבר למחלת האוסטיאופורוזיס ואת הצורך בנטילת טיפול תרופתי קבוע. אוכלוסיה זו סובלת משלל בעיות נוספות רב-מערכתיות כגון: בעיות לב, יתר לחץ דם ועוד, המסיטות את תשומת ליבו של המטופל והצוות המטפל ממחלת האוסטיאופורוזיס והצורך המיידי לטפל בה.

מבדיקה שערכה פרופ' איש-שלום עוד עולה, כי אף לא אחד מקרב אוכלוסיית הגברים שסבלו משבר בעצם צוואר הירך ואושפזו בבית החולים, טופל לפני או אחרי אירוע השבר במחלת האוסטיאופורוזיס. להערכתה, הממצא החמור נובע מכך שהמחלה ידועה כמחלה נשית ולכן, ישנה פחות מודעות לטיפול במחלה בקרב אוכלוסיית הגברים.


לא נעזרים בטיפול למרות היותו בסל

כ-6,000 שברים של עצם צוואר הירך מתרחשים מדי שנה בארץ, ולמרות שהטיפול במחלה זו כלול בסל הבריאות, מתברר כי דווקא החולים מעל גיל 70, שנמצאים בסיכון גבוה במיוחד לשברים אוסטיאופורוטיים חמורים, פחות חשופים לטיפול וממשיכים לחוות את הסיבוכים הקשים של המחלה - השברים.

מנתוני מחקרים קודמים עולה כי 20% מהחולים, נשים וגברים, הסובלים משבר בירך, ימותו במהלך השנה הראשונה לפגיעה עקב סיבוכים של המחלה, וכ-50% לא יחזרו לתפקוד המלא שהיה לפני השבר. כמו-כן, קיים סיכון מוגבר במיוחד לשברים אוסטיאופורוטיים נוספים באתרי שבר נוספים, במידה והחולים יישארו ללא טיפול.