מחקר חדש הראה כי למרות שהמיתון בהחלט משפיע על הארנק שלנו, הוא יכול למעשה להועיל במידה מסוימת לבריאותנו. מחקר שבחן מגמות בריאותיות במהלך תקופת השפל הגדול, בדק את שיעור מקרי המוות בארצות הברית בין השנים 1920 ל-1940, ומצא כי במהלך השנים הקשות ביותר של השפל הגדול שיעור מקרי המוות דווקא ירד בהשוואה לשנים של צמיחה כלכלית. דפוס זה נראה גם בקרב נשים וגם בקרב גברים ולאורך כל קבוצות הגיל. במקביל, תוחלת החיים עלתה באופן כללי במהלך תקופת המיתון וגם ירדה דווקא במהלך שנים של צמיחה.
הממצאים, שפורסמו ב-"Proceedings of the National Academy of Sciences", נשמעים אולי כמנוגדים להגיון, אך הם תומכים במחקר קודם שהראה קשר בין אסונות כלכליים לשיפורים במצב הבריאותי במספר מדינות.
זמנים קשים - ימים טובים?
אנשים רבים מניחים כי המצב הבריאותי של האוכלוסיה הכללית נפגע במהלך תקופה של מיתון, אך לדברי החוקרים, מאוניברסיטת מישיגן שבאן-הארבור, הדבר אינו נכון.
המחקר אומנם לא בדק את הסיבה לכך, אך החוקרים מעריכים כי מספר גורמים הם האחראים. צמיחה כלכלית נמצאה קשורה כבר בעבר לעלייה בשיעור העישון והשתייה, כמו גם לירידה במספר שעות השינה ולעלייה ברמות הלחץ.
לפחות חלק מגורמים אלו יכולים להיות בעלי השפעות מיידיות על שיעור התמותה. לדוגמא, אם אדם הסובל ממחלת לב לא מאובחנת מתחיל לעשן כמות רבה יותר של סיגריות, הוא עלול להעלות את הסיכון שלו להתקף לב בטווח הקצר.
בנוסף, כשהכלכלה משגשגת, כך גם התנועה בדרכים - שגורמת גם היא לעלייה במספר מקרי המוות. שיעור הפציעות הקטלניות במקום העבודה גם הוא עולה. כמו-כן, עלייה בייצור התעשייתי ובתנועת המכוניות בכבישים יוצרת זיהום אוויר רב יותר, ומחקרים הראו עלייה במספר מקרי המוות ממחלות לב בימים בהם סומן זיהום אוויר כבד.
כיצד בוצע המחקר
במסגרת המחקר, החוקרים גילו כי במהלך שנים של צמיחה כלכלית משמעותית - כולל 1923, 1926, 1929 ו-1937-1936 - שיעור התמותה הכללי היה גבוה יותר, ושיעור התמותה ממחלות לב ומשחפת עלה גם הוא.
לעומת זאת, במהלך תחילת שנות השלושים, שהיו השנים העיקריות של השפל הגדול, שיעור התמותה ירד, בעוד שתוחלת החיים עלתה - מגיל 57 בשנת 1929 לגיל 63 בשנת 1933, ולאחר מכן ירידה זמנית בשנת 1936.
ההבדלים היו משמעותיים במיוחד בקרב אמריקנים לא לבנים. בין השנים 1921 ל-1926, גברים ונשים אלו איבדו כשמונה שנים מתוחלת חייהם, אך במהלך השפל הגדול הם זכו במספר שווה של שנים.
כאשר החוקרים בדקו גורמים ספציפיים למוות הם גילו כי מוות מחמישה מבין ששת הגורמים העיקרים למוות בארצות הברית נשארו יציבים או ירדו במהלך תקופות השפל. יוצא הדופן היחיד היה מוות מהתאבדות. מסיבה זו, מניעת התאבדות חשובה במיוחד כיום, הדגישו.
לדבריהם, הם מתכננים לחקור חלק מהסיבות הפוטנציאליות, מלבד התאבדות, שיסבירו מדוע לתקופה של שפל כלכלי יש יתרונות בריאותיים. הם יתמקדו בתפקיד האפשרי של הירידה בזיהום האוויר, אך יבדקו גם גורמים הקשורים לעבודה, כולל השאלה האם שעות ממושכות, עבודה בקצב מהיר יותר ומחסור רציני בשעות שינה גובים מחיר בריאותי במהלך תקופות של צמיחה כלכלית.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
