|
ננשך על-ידי כלב אימתני [צילום אילוסטרציה]
|
|
|
|
|
|
עליזה ויהושע מנדל תבעו את יאיר לוי בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שכלב הפינצ'ר שלהם ננשך על-ידי כלבת הרועה גרמני שלו.
מכתב התביעה עלה שכלבתו של הנתבע נכנסה לחצר ביתם ולביתם בשלושה תאריכים שונים: ב-8.6.06, 8.12.06 וב-3.10.07 ותקפה את כלבם. "בעקבות התקיפות הכלב נלקח למרפאת צער בעלי-חיים, וטופל בנקזים, תפרים, צילומים וטיפולים אנטיביוטיים ממושכים. בנוסף, הכלב הפך לעצבני, חרד, לא שולט בצרכים ובתקופות שהיה פצוע הכתים את הספות, השטיחים וריהוט נוסף בבית".
לוי טען שהכלבה שהייתה בבעלותו מאולפת ולא תקפה איש. "לכלבתי היה מחובר שבב לזיהוי והיא הייתה קשורה כדרך קבע בחצר הבית. בכל מצב בו היו מוציאים אותה מהבית, היא הייתה קשורה ברצועה וזמם על פיה. בשכונה קיימים כלבים נוספים מאותו המין וייתכן שהתובעים מתבלבלים בין הכלבים".
הנתבע הוסיף שביתם של התובעים פרוץ, דבר שאיפשר אחד מהשניים: או שכלבם יצא החוצה ונפגע, או שכלב אחר נכנס לחצר ביתם ופצע את כלבם. "לאחר הפעם השלישית פניתי למשרדי הווטרינר העירוני על-מנת לבדוק האם כלבתי הגיעה לשם ונאמר לי שלא". לוי הוסיף, שעם חזרתו מחו"ל גילה שכלבתו נעלמה והוא חיפש אותה בשירות הווטרינרי אלא שהיא לא נמצאה. לוי ביקש לדחות את התביעה.
השופטת מלכה אביב קיבלה את התביעה וחייבה את לוי לשלם לזוג מנדל 12,000 שקלים בתוספת 1,500 שקל הוצאות. לדבריה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שבתחילה הפנה לוי את הזוג מנדל לחברת הביטוח שלו, ורק לאחר שחברת הביטוח דחתה את תביעתם בטענה שלוי הפר את תנאי הפוליסה, שינה לוי את גרסתו והעלה את הטענה בדבר חוסר הזהות שבין הכלבים. לאור העדויות והתמונות, קבעה השופטת שהכלבה שתקפה, ושנתפסה והועברה לשירות הווטרינרי, היא כלבתו של לוי.
השופטת דחתה את הטענה בדבר רשלנותם של הזוג מנדל, בכך שחצרם הייתה פרוצה ואיפשרה את כניסת הכלבה התוקפת ואת התקיפה. "טענה זו מקוממת, בלשון ההמעטה, שהרי לא יעלה על הדעת לדרוש מאדם לשבת ספון בתוך ביתו ובחצריו, סגור מאחורי גדרות וחומות, וזאת אך ורק משום ששכנו בחר לגדל כלב אימתני אשר מסתובב משוטט ברחובות. טענה זו ראוי היה לה שלא הייתה מועלית כלל. יצוין, כי התקיפה השלישית, שהייתה זו שגרמה למרב הנזקים, נעשתה בתוך ביתם של התובעים וכשהם עדים לתקיפה ולמקומה של התקיפה". השופטת הוסיפה שהזוג מנדל הפריז בהערכת שווי הנזק, ויכול היה לנקוט בצעדים שיצמצמו את הפגיעה ברכושם ויקטין את נזקיהם.