נתונים כלכליים אותם מפרסם (יום א', 11.10.09) בנק ישראל מצביעים על כך שהמשק הישראלי להתאושש מהמשבר הכלכלי מהר מהצפוי. בסקירה של ההתפתחויות הכלכליות בחודשים מאי עד אוגוסט, כותבים אנשי הבנק כי התחזקות השקל נובעת בעיקר מהמגמות של היחלשות הדולר בעולם ומן ההערכות האופטימיות שהמשק הישראלי יתאושש מהר יותר ממשקים אחרים.

את התאוששות הפעילות הובילה עלייה מתונה של הביקושים בארץ כצריכה הפרטית, וכן החלה עלייה בסחר העולמי, שלוותה בהתגברות האופטימיות בארץ ובעולם ובהמשך עליית המדדים בשוקי ההון. על התגברות האופטימיות מעיבים חששות מהשלכות אפשריות של הגרעונות, שרבות מהממשלות מתמודדות עמם בעקבות תוכניות סיוע יקרות, וכן בעקבות חששות כי ההתייצבות הכלכלית מתבססת על תוכניות אלה, ואינה מבטאת התחלה של צמיחה מתמשכת. עלייתו של המשק הישראלי על מסלול של צמיחה מתמשכת מותנית בהמשך ההתאוששות בעולם ובהתפוגגותם של חששות אלה.

התאוששות הביקושים בארץ ובעולם תרמה לעליית התוצר המקומי הגולמי ברביע השני של 2009, וזו השתקפה בגידול הפעילות בחלק מענפי המשק ובעלייתו של המדד המשולב. החלטת הממשלה להעלות את המיסים העקיפים, על-רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה, תרמה לעליית המחירים ולעליית הציפיות לאינפלציה בתקופה הנסקרת. עם זאת, פער התוצר, המשתקף באבטלה ובניצולת נמוכה של ההון הפיזי, ואי-הוודאות, שעודה שוררת בארץ ובעולם באשר להמשך גידולה של הפעילות, מעמידים בסימן שאלה את התמדתה של עליית המחירים. על-רקע כל אלה העלה בנק ישראל את שיעור הריבית בשיעור קל של 0.25 נקודות אחוז, העלאה המתיישבת עם המעבר מחששות למשבר חריג ומתמשך לראשיתה של אופטימיות. בעקבות כך ירדו מעט הציפיות לאינפלציה בתום התקופה הנסקרת.

הממשלה צפויה לעמוד בתקרת ההוצאות

ההכנסות ממיסים היו נמוכות מאשר אשתקד, אך בחודשים האחרונים נבלמה מגמת ירידתן - במיוחד בזכות עליית ההכנסות ממיסים עקיפים, עם התאוששות הפעילות. הודות לכך צפויה הממשלה לעמוד בתקרת הגירעון המוגדלת, שהוגדרה בחוק התקציב. התקציב שאושר בתקופה הנסקרת לשנים 2009 ו-2010 כולל הגדלה נוספת של ההוצאות, מעבר לגידול השנתי הקבוע ולהעלאות מיסים, שצפויות לקזז את גידול ההוצאות.

שער החליפין של השקל מול סל המטבעות האפקטיבי [סל המטבעות האפקטיבי משקלל את שערי החליפין של שותפות הסחר של ישראל על-פי משקלותיהן בסך הסחר] יוסף בתקופה שנסקרה. התחזקות השקל נבעה בתקופה הנסקרת בעיקר ממגמות שער החליפין בעולם, ובהן היחלשות הדולר, וכן מהעודף בחשבון השוטף ומההערכות האופטימיות באשר להתאוששותו של המשק הישראלי מהמשבר מהר יחסית למשקים אחרים. רכישות המט"ח היומיות במרבית התקופה הנסקרת מיתנו את התחזקות השקל, ובחודש אוגוסט חל שינוי במדיניות הרכישות של בנק ישראל בשוק המט"ח, תוך מעבר מרכישות קבועות לרכישות מזדמנות במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות.