המקרה שלפנינו הינו דוגמה נוספת לבעלי דין, שנמנעים מלקבל יעוץ משפטי ומתקשים להוכיח את תביעתם. בסופו של דבר, התביעה נדחית, לעתים בחיוב בהוצאות.
שמואל טביביאן תבע את רהיטי קריית יובל בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שלא היה מרוצה מרהיטים. מכתב התביעה עלה שהתובע קנה מהנתבעת מזנון, ויטרינה, שולחן וארון ספרים מדגם "מירה". לטענתו, בתצוגה הוצגו הרהיטים כמיוצרים מעץ מלא וכך גם בכיתוב ובהסבר שניתן עליהם מנציגי החנות. "בעקבות נזקים שנגרמו לשולחן, התברר לי שאינו מיוצר מעץ מלא, אלא מ-MDF".
למעשה, MDF - זה ראשי תיבות ל-medium density fiber: קרטון דחוס או לוח שעשוי משבבי עץ שנטחנים עד אבק ושרף שנכבשים בחום ללוח דחוס בעוביים שונים. ה-MDF משמש בעיקר לדלתות, ולא לגופי ארונות. התובע ביקש את ההפרש בין הסכום ששילם, לשווי ריהוט מקביל העשוי מ-MDF שהסתכם לדבריו, בסך של 6,500 שקל.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהריהוט שנרכש מיוצר מעץ מלא, ורק המשטחים יוצרו מ-MDF. "כך גם המשטח של השולחן עשוי מ-MDF ומצופה בפורניר מייפל הבנוי בתוך מסגרת שעשויה מעץ מלא. משטח השולחן מיוצר כמתואר ולא מעץ מלא, מהטעם שעץ מלא עשוי להתעוות כתוצאה משינויי טמפרטורה. גם ארון הספרים בנוי מגוף סנדוויץ' מצופה פורניר מייפל ורק הדלתות עשויות מ-MDF מצופה בפורניר מייפל". הנתבעת הוסיפה שבכל מקרה האחריות למוצרים ניתנה למשך שנה מיום קבלתם ופניית התובע נעשתה שנה וחודשיים לאחר מכן, והפגיעות בשולחן נגרמו מהשימוש בו בביתו של התובע.
בפסק הדין דחתה השופטת תמר בר-אשר-צבן את התביעה: "מאחר שלא עלה בידי התובע להוכיח כי הובטח לו, בכתב או בעל פה, כי המוצרים בנויים כולם, על כל מרכיביהם, מעץ מלא, הרי שלא עלה בידו להוכיח את תביעתו. מנגד לא נסתרה טענת הנתבעת כי חלק ניכר מהריהוט, למעט משטחיו, עשויים מעץ מלא, וכך גם ארון הספרים בנוי ברובו מעץ סנדוויץ. ריהוט אשר בנוי מחומרים אלו, אפילו חלק ממשטחי הרהיטים עשויים מ-MDF, אכן אינו ריהוט זול והמחיר ששולם על-ידי התובע עבור כל הריהוט בסך 8,800 שקל, כפי שעולה מטופס הזמנת הריהוט, הוא מחיר סביר לריהוט מסוג זה. לאור האמור, התביעה נדחית ללא צו להוצאות".
