800 חושפי שחיתויות בישראל לא מצאו עוד עבודה לאחר החשיפה. כך גילה נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, שלמה קלדרון, בכינוס לשכת מבקרי הפנים שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן.

קלדרון ציין כי כיום קיים מצב עגום שבו חושף שחיתות עלול להיות נתון לרדיפה אישית ולהרס חייו המקצועיים.

"כ-800 חושפי שחיתויות בשנים האחרונות בארץ לא מצאו עבודה לאחר שחשפו את השחיתות בחברה או בגוף שבו עבדו", אמר וציין כי בניגוד למצבו החוקי של המבקר, המוגן מפני פגיעה בו, אין חושף השחיתות כיום בישראל מוגן בדרך כלשהי. "יש מקום לקדם חקיקה בנושא לפיה, חושף השחיתות ידווח למבקר אבל יישאר אנונימי", המליץ.

בשנת 2008 עבר בכנסת חוק ההגנה על עובדים חושפי שחיתויות והוא חל הן על המגזר הפרטי והן על המגזר הציבורי. החוק, שהוצע על-ידי ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) וח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי), קבע כי יושת עונש של עד שלוש שנות מאסר על מנהל שיפטר עובד משום שחשף שחיתות. זאת בנוסף לקנס של 500 אלף שקלים שייאלץ אותו מעביד לשלם לעובד שפוטר.

כמו-כן יכול בית המשפט לקבוע בצו כי יש להעביר את העובד למשרה מתאימה אחרת, אם לא ניתן יהיה להחזיר את העובד לאותו מקום עבודה.