חוקרים הגיעו למסקנה כי אפשר שלדינוזאורים היה דם חם כשל יונקים, ולא דם קר כשל לטאות, כפי שסברו המשך עשורים. החוקרים התבססו על העובדה כי לציפורים שהן צאצאים של הדינוזאורים יש דם חם. על-מנת לבסס את הנחתם, בדקו החוקרים את כמות האנרגיה שהופקה על-ידי היצורים הענקיים. לדוגמא, אם הם שרפו יותר אנרגיה מחיה קרת דם כאשר הלכו או רצו, הדר הצביע על כך שהיו ככל הנראה חמי דם.
אם אכן היו חמי דם, התשובה לשאלה, מדוע הצליחו לשרוד כל-כך הרבה זמן, נעשית ברורה יותר: הם יכלו לשרוד בתנאי אקלים קרים יותר ולגבור על חיות בעלות דם קר. לאחר שבדקו את המודלים האנטומיים של 13 זנים שונים של דינוזאור, קבעו כי לפחות חמישה מהם, ואולי כולם, היו בעלי דם חם, משום שכמות האנרגיה שנדרשה להם על-מנת ללכת או לרוץ הייתה גבוהה מדי עבור חיות בעלות דם קר. ממצאיהם של המדענים מופיעים בגיליון נובמבר של כתב העת PLoS ONE.
בידיעה נפרדת, חוקרי מאובנים מצאו בדרום אפריקה זן חדש של דינוזאור שחי לפני 200 מיליון שנה. היה זה דינוזאור צמחוני שהגיע לגובה של 7 מטרים והלך על רגליו האחוריות. לדינוזאור היה ראש קטן וצוואר ארוך. המדענים אמרו כי הם מקווים כי הגילוי יסייע להסביר כיצד התפתחו הדינוזאורים לחיות הגדולות ביותר שאיכלסו את כדור הארץ.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
