בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"קרנות הון סיכון מעכבות הפיכת הזנקים לחברות ענק"
|
מנכ"ל פלאפון שיבח את תעשיית הטכנולוגיה העילית הישראלית, אך קונן על המספר הנמוך של חברות גדולות ● "מרבית הכסף שהחברות מגייסות הינו בשלבים המוקדמים"
|
שרון. מתמקדים בעיקר בפיתוח ופחות בפעילות השיווק [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
"תעשיית ההיי-טק בישראל היא מהמשגשגות בעולם, עם אחוז גבוה של חברות סטארט-אפ ביחס לאוכלוסיה". כך אמר היום (א', 15.11.09) גיל שרון, מנכ"ל פלאפון, בכנס ההיי-טק (טכנולוגיה עילית) של דה מרקר ופלאפון שנערך באיירפורט סיטי. הוא הסביר כי בין הסיבות לכך נמצא סדר העדיפויות לאומי בו ההוצאה על מחקר ופיתוח ביחס לתל"ג היא מהגבוהות בעולם; תעשיה ביטחונית ענפה, המהווה בסיס לידע ולהכשרת כוח אדם; קשרים בינלאומיים חזקים התורמים לידע וליכולות; העלייה מברית המועצות לשעבר; כניסת חברות בינלאומיות לישראל וגם "כמובן - היוזמה והתעוזה של היזם הישראלי". שרון ציין כי ב-15 שנים האחרונות קמו בישראל למעלה מ-6,500 חברות טכנולוגיה עילית, ורק 8 מהן חצו רף מכירות שנתי של 150 מיליון דולר. לעומת זאת, ב-15 השנים שקדמו להן קמו 900 חברות בלבד, ומתוכן נוצרו 17 חברות גדולות. "אם כן, כיצד ייתכן שמצד אחד ישראל היא מדינה עתירת ידע, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים ותעשיית הון הסיכון משגשגת עם גיוסים של למעלה מ-15 מיליארד דולר בעשור האחרון, ומצד שני בשנים האחרונות כמעט ולא קמו חברות היי-טק גלובליות?" תמה שרון.
|
שרון ציין כמה סיבות החוסמות את צמיחת החברות: האחת - יזמי החברה מגיעים פעמים רבות מרקע טכנולוגי ולכן מתמקדים בעיקר בפיתוח ופחות בפעילות השיווק. "גם אם המוצר שפותח מצוין, על-מנת לשמור על יתרון תחרותי לאורך זמן דרושה השקעה אדירה בבניית מערכי מכירות ושיווק. על כל דולר שמושקע במחקר ופיתוח, דרושים 10-5 דולר לשיווק ומכירות". סיבה נוספת - תקציבי מחקר ופיתוח לחברות סטארט-אפ בישראל מתקבלים בקלות יחסית (מתוכניות ממשלתיות ומקרנות הון סיכון), אולם כאשר מסתיים שלב פיתוח המוצר, לא נותר כסף בקופה על-מנת לקדם את החברה לשלב הבא. בנוסף - באופן פרדוקסלי הגורם המסייע ביותר לתעשיית ההיי-טק הישראלית, קרנות הון הסיכון, הינו במידה מסוימת הגורם הפוגע בהפיכתן לחברות ענק, מכיוון שהמודל העסקי שלהן מבוסס על מימוש ההשקעה בטווח זמן קצר יחסית. את מקומן של קרנות הון הסיכון היוצאות, עדיף שיתפסו משקיעים לטווח ארוך בשילוב private equity שיאפשרו המשך צמיחת החברות לאורך זמן. הסיבה האחרונה טמונה בחוסר הסבלנות הישראלי; במחקרים נמצא קשר של ממש בין מידת הסבלנות של המשקיעים לבין גודלן של החברות לאחר שנים. "לנו כישראלים אין את אורך הנשימה והסבלנות הנדרשים, ולכן אנו בוחרים למכור את המוצר בטרם מומש כל הפוטנציאל הגלום בו. לו היינו משקיעים את סכומי הכסף והזמן בהקמת מערכי שיווק ומכירות כלל עולמיים במקום בחיפוש האקזיט הבא, מצבנו היה טוב יותר". "בישראל יכולות לצמוח חברות גלובליות אך התנאים להצלחה הם איתור 'האוקיינוס הכחול' של אותו ענף, לצד השקעות מתמשכות בפיתוח, בניית מערכי שיווק ומכירות והרבה סבלנות. בחירת תחום הפעילות וקהל היעד מהווה מרכיב משמעותי ביכולת ליצור חברת ענק גלובלית ויציבה". אמר שרון. "הסיכוי שחברה ישראלית תצליח בתחום מוצרי צריכה ואלקטרוניקה קטן ביותר, לעומת הסיכוי שתצליח בתחום האינטרנט ושיווק מוצרים אינטרנטים. בחינת המודל של חברות ישראליות שהצליחו בעולם מראה כי הבחירה לעבוד מול מעט לקוחות גדולים כפי שעשו אמדוקס וקומברס מול חברות תקשורת גדולות היא אחת הסיבות להצלחתם", סיכם.
|
|
תאריך:
|
15/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
15/11/2009
|
|
ספי קיני
|
"קרנות הון סיכון מעכבות הפיכת הזנקים לחברות ענק"
|
|
עשרה שורדים נותרו בקרב על המיליון, כבר מריחים את הסוף וחייבים להודות שהפרצופים שנשארו שם, לא היו אלו שציפינו בתחילה למצוא בשלבים המתקדמים של המשחק. שבט מנסאקה נראה יותר כמו אסופה של לא יוצלחים שהתקבצה לה ביחד ומנסה, ללא כל בסיס איתן, כבוד הדדי או מכנה משותף להחזיק מעמד בין מועצת שבט אחת לשנייה. אין ויכוח על כך שזיו, על-אף צבעוניותו אם תרצו לכנות אותה כך, הפך לבלתי נסבל, דוחה אפילו. ואם לרגע היה נדמה שהוא באמת סוג של "בובליל" שהפך לפייבוריט עממי, נדמה שה"מאני טיים", כפי שהוא מכנה זאת, הגיע ואין מנוס מלהדיח אותו. יש אסטרטגיה ותחכום ויש וולגריות וגועל. זה ההבדל אגב, בין שי לזיו.
|
|
|
מינויה של נעמי אנוך לכהונת יושב-ראש דירקטוריון חברת אוצר ים תיכון - נמל תל אביב סוכל בישיבה שקיימה מועצת המנהלים של החברה ביום רביעי (11.11.09). שישה דירקטורים הצביעו נגד ורק אחד הסכים.
|
|
|
חברת נמל אשדוד הודיעה ללקוחותיה כי תחל בהפעלת תוכנית "החלונות", על-פיה יוקצו רציפים לאוניות מכולה בהסכמי חלון קבועים. מעתה, יעודכן כל לקוח כי הצעתו לקבלת חלון התקבלה, והחלון המוקצה הינו לסל אוניות בקו הרלוונטי עבורו, לתקופה מוגדרת מראש. גודל החלון המוקצה הינו על-פי היקף הפעולות לפקידה ועשוי להשתנות על-פי שיקול דעתה של החברה. את המהלך הוביל ד"ר יהודה היימליך, מנהל פיתוח עסקי ואיכות הסביבה בחברת נמל אשדוד.
|
|
|
ביפן, הרזון לא משתלם רק בהיבט של אופנה או קבלה חברתית. זהו החוק החדש. במדינה האסיאתית, שכבר נחשבת למדינה התעשייתית הרזה ביותר, אנשים נאבקים כיום בהשמנה כדי למנוע התפתחות תסמונת מטאבולית, ומצייתים לסטנדרטים הממשלתיים לגבי היקף המותניים הרצוי. תסמונת מטאבולית היא שילוב של גורמי סיכון בריאותיים, כולל עודף שומן בבטן, לחץ דם גבוה ורמות כולסטרול גבוהות, שעלולים לגרום למחלות לב וכלי דם ולסוכרת.
|
|
|
'בית קפה' ראשון למריחואנה נפתח בסוף השבוע בארצות הברית, ומעמיד במבחן ראשוני את הצעד שנקט אובמה לקראת ההקלות במדיניות השימוש הרפואי בסם.
|
|
|
|