חיים שוורץ תבע את עו"ד יחיאל קיי בבית משפט לתביעות קטנות בסכום של 30,000 שקל בגין טיפול לקוי בתיק הוצאה לפועל ונתבע על ידו באותו סכום בגין לשון הרע.
שוורץ טען שפנה לקיי על-מנת שיטפל בגביית פסק דין, שילם לו 1,000 שקל במזומן ולא קיבל קבלה. לדבריו, עו"ד קיי לא החתים אותו על מסמך כלשהו ולא פעל בעניינו, ורק בחלוף 6 שנים קיבל את הכספים שהגיעו לו מההוצאה לפועל. "קיבלתי 7 צ'קים מהחייב ע"ס 367 שקל, כל אחד, ולא קיבלתי צ'ק נוסף על סך 2,198 שקל מאחר שהנתבע ביטל אותו. לאחר שהצ'קים נפרעו הנתבע סגר את תיק ההוצל"פ ללא ידיעתי".
עו"ד קיי הכחיש את טענותיו של שוורץ וטען שהלה מסר לו פסק דין על סך 5,662 שקל מבית משפט לתביעות קטנות על-מנת שיפתח תיק הוצל"פ והוסכם שיגבה 15% שכר טירחה. לדבריו, החייב שילם את החוב בתשלומים קטנים שהצטברו לסך של 1,600 שקל, ומסר בהמשך 8 צ'קים על סך של 367 שקל כל אחד וצ'ק נוסף על סך של 2,198 שקל ששוורץ סירב לקבל, בטענה שלא "הרוויח" דבר ואיים עליו בהגשת תלונה. "אם התובע היה לוקח את הצ'ק ע"ס 2,198 שקל, הרי שהיה מקבל סך של 6,734 שקל כאשר סכום פסק הדין היה ע"ס 5,662 שקל", אמר עו"ד קיי.
בכתב התביעה שכנגד בגין לשון הרע, טען עו"ד קיי ששוורץ פנה בתלונה שקרית נגדו ללשכת עורכי הדין בכוונה לגרום לו לנזק.
בדיון בפני השופטת
איטה נחמן, אמר שוורץ שעו"ד קיי ביטל את הצ'ק על סך 2,198 שקל וסירב למסור אותו למרות שהיה במשרדו חמש פעמים והכחיש שסירב לקבל את הצ'ק. "כנראה הפקידה ממשרדו של הנתבע גנבה לו צ'ק אחד. הנתבע לא עמד בהתחייבות לייצג אותי וגבה ממני שכ"ט בגובה 30% למרות שלא סוכם על כך".
בסופו של דבר, השופטת דחתה את שתי התביעות ללא חיוב בהוצאות. לדבריה, עו"ד קיי טיפל בתיק ההוצל"פ לאורך כל התקופה, אם על-ידי הגשת בקשות להקטנת קרן ואם בהוצאת עיקולים לצד שלישי, וטענתו של שוורץ בעניין נדחית.
השופטת דחתה גם את הטענה בעניין שכר הטירחה לאחר שעו"ד קיי הציג הסכם שכר טירחה ממנו עלה ששוורץ הסכים שיגבה כל סכום. עו"ד קיי הודה ששורץ טרם קיבל את הסך של 2,198 שקל, והשופטת הורתה לו להעבירו.
"בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, קיימות הגנות לאנשים הנתבעים על לשון הרע, בין היתר, ס"ק 8 הקובע: 'הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בעניין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה...'. סבורה אני כי במקרה שלפנינו קמה לנתבע ההגנה הקבועה בסעיף 15(8) בחוק, שכן, התלונה הוגשה ללשכת עורכי הדין, המקום אליו ניתן להגיש תלונות כנגד עורכי דין, וזאת כדי שתבדוק את מהלכיו של התובע בטיפול בתיקו, שכן, לטענתו, נגרם לו עוול. עוד סבורה אני כי המדובר בתלונה לגיטימית", סיכמה השופטת.