"פיקנבאואר": על ג'רארד פיקה מברסה

הדרך שעבר ג'רארד פיקה לא נתפשת כמתאימה לתבנית אליה הורגלנו מברצלונה בשנים האחרונות. גם הבלם עצמו, על מימדיו הכבירים ומראהו הנורדי, שונה מאוד מתוצרת הגלופה שהפיקה את צ'אבי, אינייסטה, מסי, קרקיץ' ופדרו תוך שנים ספורות. צעד החישול שעבר אצל אלכס פרגוסון לא היה חלק כמו צמיחתם של מרבית שחקני הבית הנוכחיים בקבוצה הבוגרת של המועדון הקטלוני, ועל אף שם המשפחה המחשיד, ברנבאו, הוא לא משאיר מקום לטעויות: "בארסה נמצאת ב-DNA שלי".

הוא לא צחק. ג'רארד פיקה ברנבאו הגיח לאוויר העולם בפברואר 1987 וכבר ביום היוולדו רשם אותו סבו, סגן נשיא ברצלונה אמאדור ברנבאו, כחבר מן המניין במועדון. בגיל 10 הצטרף לקבוצת הילדים וכבר מתחילת דרכו סומן לו מקום במרכז ההגנה. "כשהייתי בן 14", סיפר בראיון לגרדיאן, "סבי הזמין את מאמן הבוגרים לואיס ואן חאל לארוחת צהריים. הוא הציג אותי, ואמר: 'זה נכדי, בלם עבור קבוצת הנוער של ברצלונה'. ואן חאל קם, דחף אותי לרצפה ונבח עליי: 'אתה חלש מכדי להיות בלם בברצלונה'". אחרי 8 שנים יחד עם שחקנים כמו מסי ופברגאס בלה מאסיה, משכנה של המחלקה הצעירה, עבר הנער בחינם למנצ'סטר יונייטד.

אצל אלכס פרגוסון הוא למד להתמודד עם סגנון יותר פיזי, אך לא קיבל יותר מדי הזדמנויות ובחלוף שנתיים הושאל לעונה אחת בסראגוסה. הזכיה באליפות אירופה עד גיל 19, כמות הדקות הנכבדת לה זכה בליגה הספרדית והשיפור המתמיד גרמו לפרגי להחזירו לאולד טראפורד בעונת 2007/8. "יונייטד עשתה ממני שחקן", סיפר פיקה על התקופה באנגליה, אבל ברקע תמיד היו הגעגועים. כשעזב את קאמפ נואו, נשבע ז'ואן לאפורטה שהבלם לא ישוב עוד. אחרי עוד 13 משחקים ו-2 שערי צ'מפיונס במדי מנצ'סטר, אלופת אירופה באותה עונה, החל נשיא ברצלונה להתרכך. כשפגש את אימו של השחקן, מנהלת בית חולים המתמחה בטיפול בפגיעות עמוד שדרה, שאל איך הילד מרגיש באנגליה. "משתוקק לחזור", ענתה בלי היסוס, והסכר נסדק.

"פיקה חוזר הביתה", הכריזה הכותרת באתר הרשמי של ברצלונה, בו דווח על החתמתו השניה של פפ גווארדיולה כמאמן הראשי החדש של הקבוצה הבוגרת. הבלם הצעיר שגדל בחממת הכשרונות הגדולה בתבל שב רק כעבור ארבע שנים ותמורת כ-7 מיליון יורו. "באופן טבעי, הגענו להבנות מהר מאוד. הייתי אוהד ברצלונה מאז שנולדתי, גדלתי עם ברצלונה וכל המשפחה שלי אוהדי ברצלונה. כשיצאתי מהמועדון חשבתי שיהיה קשה מאוד לחזור, אבל החלום הפך למציאות", אמר פיקה הנרגש, לאחר שחתם על חוזה עד יולי 2012, הכולל סעיף שחרור בסך 50 מיליון יורו. "זכיתי עם יונייטד בליגת האלופות, זאת חוויה מדהימה ואני מקווה לחוות אותה עם בארסה. זה צעד חשוב מאוד לקריירה שלי, חזרתי הביתה".

פיקה עשה בעונה שעברה קפיצה דומה לזה שביצע חברו לשעבר ביונייטד, נמניה וידיץ', בעונה לפני כן. הוא הפך בבארסה לאחד הבלמים הטובים בעולם והוכתר כתגלית העונה בספרד, כשהוא משלב בצורה נפלאה בין היכולות הפיזיות שלמד במנצ'סטר לבין הטכניקה ומשחק המסירות המהיר עליהם גדל בלה מאסיה. "בשום קבוצה אחרת בעולם בלם לא תוקף כמו פה", הסביר את הפריחה, שהובילה עד מהרה לזימונו לנבחרת ספרד. "פפ מלמד אותי להבין כדורגל ולראות את הספורט הזה בצורה אחרת. הוא מנהיג וחשוב שיהיה מאמן כזה, הוא גורם לך להבין למה צריך לעשות את הדברים". 

בתריסר הופעותיו הראשונות בנבחרת תפס מקום של קבע במרכז ההגנה ואף כבש 4 פעמים. "במשחק מול ארגנטינה היינו חמישה שחקנים מברצלונה בהרכב", הסביר פיקה את הנינוחות הלא אופיינית לבלם כה צעיר. "יש לבארסה משקל עצום כיום בנבחרת וזה גורם לסגנון המשחק להיות דומה". גם לשותפו בחלק האחורי, תוצר נוסף של הקאנטרה (המחלקה הצעירה), קיבל קרדיט על הסיוע. "פויול עוזר לי המון, הוא כבר 10 שנים פה ויודע איך הכל עובד. זה שהוא לידי זה כמו ביטוח חיים", ניתח בראיון ל'אל מונדו דפורטיבו'. שיטת המשחק הקבועה המוכתבת במועדון הקטלוני בכל הגילאים מאפשרת לשחקני הבית להשתלב בצורה חלקה יותר במסגרות הבוגרות, אפילו אם היית 4 שנים בגלות. לראיה, מלבד קבוצת הילדים בנחמין A, כל המחלקות הצעירות של ברצלונה זכו בעונה שעברה באליפות הליגות שלהן.

בתקשורת המקומית פיקה, 1.92 מ' של אתלטיות, כבר כונה "הקייזר החדש" ו"פיקנבאואר" בזכות יכולתו להוביל את הכדור קדימה ולשלח התקפה חזיתית עם כל הכלים. רק תשאלו את שחקני ריאל מדריד, שבעונה שעברה ראו אותו מוסר ודוהר 70 מטר כדי לקבל שוב את הכדור, להכניע את קאסיאס ולקבוע 2:6 בסופרקלאסיקו. יש הטוענים כי מדובר במועמד טבעי לתפקיד הקפטן בעתיד, אבל ג'רי פיקה רחוק מלהיות הטיפוס הממלכתי.

"ריאל הייתה צריכה להוציא הרבה בקיץ כדי להתקרב אלינו", עקץ בחיוך בראיון אופייני. גם כריסטיאנו רונאלדו נאלץ לשמוע את חברו מיונייטד מזהיר אותו: "אם תישחק מולי, עלול להיגרם לך נזק". את פברגאס הנבוך הציג בתור "שחקן העתיד של בארסה", הוא לא התבייש להצהיר ש"יהיה יותר ערך להניף את גביע הצ'מפיונס בברנבאו", לא חשש להקניט את הבלאנקוס על ההדחה מול אלקורקון בגביע, וליהג בקול רם: "אני מקווה שננצח 0:2 או 0:3 בקלאסיקו". כשהגיעה כתבת 'אל מונדו' לראיין אותו, ביקש ממנה לשאול אותו דברים עליהם הוא רוצה לענות ושטח בפניה את גישתו לגביהם. אולי זה רק הגיל, אולי ההצלחה המהירה ואולי הוא רק טיפוס שלוקח הכל בקלות. טוב, כמעט הכל.

פיקה יודע להיות גם המבוגר האחראי, אפילו שהוא רק בן 22. הוא מחלק הוראות על המגרש, כועס על מגן שלא סגר את האגף ויודע להתגמש לפי הצרכים של הקבוצה. "אם המיסטר ירצה שאשחק בתור קשר אחורי כשטורה וקייטה ייצאו לגביע אפריקה, אין לי בעיה. אהיה איפה שהוא צריך אותי", אמר לאחרונה. הוא גם התגייס להצטלם עם אחייניתו הלוקה בתסמונת דאון ללוח שנה המוקדש לילדים הסובלים מאותה תסמונת, אבל הייחוד שלו הוא בגישה המקצוענית שהוא מביא איתו למגרש. "אני מאמין שהשלמות לא קיימת", הסביר פעם, "צריך תמיד לנסות להשתפר לעומת המשחק הקודם". לא מפתיע כשנזכרים שמדובר בגישה של שחקן שגדל בברצלונה.