הצלחה לניסוי של ביונדווקס בפיתוח חיסון לשפעת

חברת ביונדווקס, המפתחת חיסון אוניברסלי לשפעת, דיווחה (יום ו', 4.12.09) על הצלחת הניסוי הקליני בשלב א' ו-ב' בדור השני של החיסון שפיתחה, אותו היא עורכת במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי (איכילוב).

החיסון האוניברסלי מיועד לספק מענה מלא להתמודדות עם כל זני השפעת, כמו גם עם המוטציות של הווירוס, והוא מבוסס על מחקרים בראשות פרופ' רות ארנון שהתבצעו במכון ויצמן למדע במשך יותר מ-15 שנה לפני היווסדה של ביונדווקס.

פרופ' ארנון נחשבת למדענית בעלת שם עולמי בתחום האימונוכימיה, והיא כלת פרס ישראל. פרופ' ארנון, יש לציין, ביצעה מחקרים חלוציים שהנהיגו את השימוש במולקולות סינתטיות בחקר תורת החיסון, ופיתחה בהצלחה, ביחד עם נשיא מכון ויצמן לשעבר פרופ' מיכאל סלע, את התרופה לטיפול בטרשת נפוצה, "הקופקסון", שמיוצרת ונמכרת בהצלחה מסחרית בעולם על-ידי חברת טבע. כיום כאמור עומדת פרופ' ארנון בראש הוועדה המדעית המייעצת של ביונדווקס.

בשני שלבי הניסוי הקליני של החיסון האוניברסלי לשפעת השתתפו 60 איש בגילאי 18 עד 49, אשר קיבלו זריקות ללא אדג'ובנט או עם אדג'ובנט במינונים השונים. ניסוי זה היה הראשון מבין שני ניסויים שמבצעת ביונדווקס, כשהניסוי השני שכבר החל מתבצע בקרב 60 משתתפים בשכבת הגיל 55 עד 75, וצפוי להסתיים ברבעון הראשון של 2010.

בניסוי נמצא כי החיסון היה בטוח לשימוש בכל המינונים שניתנו, הן עם אדג'ובנט והן בלעדיו. בנוסף נמצא כי החיסון הצליח להפעיל את שתי זרועות מערכת החיסון האנושית - הזרוע הנוגדנית והזרוע התאית - ובדמם של כל המשתתפים שקיבלו את החיסון, נוצרה רמת נוגדנים גבוהה כלפי החיסון האוניברסלי. נוגדנים אלו גם זיהו באופן ספציפי מספר זנים של שפעת, ובכלל זה גם את זן שפעת החזירים.

במסגרת הניסוי נבדקו גם פרמטרים תאיים, ונמצא כי החיסון עורר ריבוי משמעותי של תאי דם לבנים של מערכת החיסון וגרם להם להפריש חלבוני אינטרפרונים ושני חומרים המופרשים ממערכת החיסון כחלק ממערך ההגנה התאי של הגוף נגד גורמי מחלה. מביונדווקס נמסר כי תגובה תאית זו מייחדת את החיסון שלה מחיסוני השפעת העונתית הקיימים, הנבחנים על-פי יכולתם לעורר בעיקר תגובה נוגדנית.

עוד נמסר, כי החיסון האוניברסלי שפיתחה ביונדווקס עורר תגובות חיסון נוגדניות ותאיות נגד שני סוגי השפעת - הן שפעת מסוג A והן שפעת מסוג B (הכוללים את כל סוגי השפעת המעוררים תחלואה בבני אדם). זאת, בשונה מחיסונים אוניברסליים אחרים המצויים בשלבי פיתוח, אשר בהתאם לפרסומים מדעיים ואחרים, מיועדים להקנות הגנה כנגד שפעת מסוג A בלבד.

ד"ר תמי בן ידידיה, המדענית הראשית בחברה, ציינה כי "ההצלחה בניסוי הוכיחה שהחיסון המולטימטרי מכיל את כל המרכיבים שעוררו תגובה נגד הווירוס בבני אדם ומדובר בהישג חשוב, שעליו להמשיך ולהיבחן היטב גם במסגרת המשך הניסויים הקליניים שנבצע".