בחסות התכנית הכלכלית, מצאה מדינת ישראל דרך להגדיל את הכנסותיה ולחסוך בהוצאות. בעמוד 160 לתכנית הכלכלית מופיע סעיף הקובע, כי תוטל אגרה על הגשת תביעות כנגד המוסד לביטוח הלאומי.
אזרח המרגיש, כי הביטוח הלאומי איננו משלם לו את מלוא זכויותיו או לא מכיר בזכאותו לקצבה, יכול לפנות לבית הדין לעבודה ולתבוע את הביטוח הלאומי. עד-כה היתה תביעה כזו פטורה מאגרת בית משפט, זאת מתוך הבנה כי מדובר בנזקקים, וכי יתכן מצב בו התובע לא יגיש את תביעתו משום שלא יהיו לו את האמצעים לשלם את האגרה.
המחצית הראשונה של האגרה לא תוחזר לתובע גם אם תביעתו נמצאה צודקת.
במסגרת התכנית הכלכלית, תחייב המדינה את התובע לשלם אגרת בית משפט לפני פתיחת ההליך.
בהסתדרות ציינו, כי מדובר בניסיון של המדינה למנוע מהציבור לעמוד על זכויותיו, ולהתחמק מתשלום זכויות של אזרחים.
