נשיא המדינה
שמעון פרס לא יחויב להחזיר תרומות בסך של כ-320 אלף דולרים שקיבל בשנת 2004 לפני הבחירות המקדימות למפלגת העבודה, מהמיליארדרים חיים סבן, דניאל אברהמס וברוס רפפורט. כך פסק בית המשפט העליון (ב', 14.12.09). בית המשפט פסק, כי בקבלו את התרומות לא נעברה עבירה.
פסק הדין ניתן בעתירה שהגיש הפורום המשפטי למען ארץ ישראל וח"כ
אריה אלדד. בית המשפט דחה בנוסף את בקשות העותרים להורות ליועץ המשפטי לממשלה,
מני מזוז, להנחות את פרס לפעול כנדרש ולהורות לוועדת האתיקה של הכנסת לבטל את החלטתה בעניין ולהמשיך בבירור הקובלנות בפרשה.
השופטים
אילה פרוקצ'יה,
סלים ג'ובראן ו
ניל הנדל, קבעו כי התרומות שקיבל פרס בזמנו הגיעו במהלך השבועיים שלפני "תקופת הבחירות", כהגדרתה בחוק המפלגות - כפי שהיה מנוסח בזמנו, ולכן קבלתן לא עמדה בניגוד לחוק.
השופטים מתחו ביקורת מרומזת על פרס וכתבו: "בתחום הציבורי - השיפוט הערכי נתון לציבור ולכל פרט על-פי מידותיו ומערכת הערכים שבידו".
העתירה הוגשה בעקבות דוח מבקר המדינה משנת 2006 שמתח ביקורת על התנהלותו של פרס בפרשה, וציין כי אין זה ראוי שמועמד בבחירות מקדימות שטרם החלו, יוכל לגייס כסף ללא הגבלה ולקבל תרומות מבעלי הון, אף אם הדבר לא נאסר בחוק. המבקר המליץ לפרס לשקול להחזיר את התרומות לתורמים או להעבירן לרשות המדינה.
ועדת האתיקה של הכנסת, שקיבלה אף היא תלונות בעניין, החליטה ביולי 2007 שלא לדון בהן לגופן, משום שנושא גיוס התרומות לא הוסדר בחקיקה. עם זאת ציינה הוועדה, כי מההיבט האתי יש להוקיע את התופעה של גיוס תרומות מגורמים פרטיים, ללא הגבלת סכום, ככל שמתקרבת "תקופת הבחירות".
בשנת 2008 תוקן החוק וכיום נאסר על אנשי ציבור לקבל יותר תרומות בתקופת הביניים שבין ההכרזה על הבחירות לבין תחילת "תקופת הבחירות".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
