מכשיר לבדיקת רמת סוכר 'שיקר' והתובעת רצה למיון

חיה ולטון תבעה את חברת דין דיאגנוסטיקה בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שקנתה מכשיר למדידת רמת סוכר בדם וגילתה לדבריה, שהוא פגום. ולטון ביקשה פיצוי לאחר שהמכשיר הצביע על רמת סוכר גבוהה בדם, כשבפועל התוצאה הייתה כוזבת והיא נבהלה ורצה לחדר מיון לריק.

הנתבעת טענה שהתובעת אינה חולת סוכרת, וכי לא נגרם לה נזק רפואי כלשהו בשל השימוש במכשיר, שלדידה היה תקין. הכשל, אם היה, נגרם בשל הפעלתו באופן שגוי על-ידי ולטון. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהיעדר עילה.

השופטת מרים ליפשיץ-פריבס דחתה את התביעה וקבעה שלא הוכח כי ולטון אובחנה כחולת סוכרת, ולא הוכח כי קיימת דיאגנוזה קודמת לחשד לסוכרתיות, שהצריכה רכישת המכשיר. "מעדותה של התובעת, עלה שההחלטה לרכוש את המכשיר נעשתה על דעתה ומבלי שהרופאה המטפלת בה קבעה שיש צורך בכך ואף בטרם הוחלט על עריכת בדיקה להעמסת סוכר".

הודגש כי "התובעת לא הציגה תעודת רופא על-מנת להוכיח את הסוכרתיות ואילו הנתבעת טענה מנגד כי אילו התובעת הייתה סוכרתית, הרי שקופת חולים הייתה דואגת למימון לבדיקות וכן לליווי רפואי למעקב אחר תוצאותיהן של הבדיקות ומתן טיפול בהתאם לכך. לא סביר הוא שקופת החולים תסתמך על תוצאות המכשיר ולא תבצע בדיקה להעמסת סוכר. צפוי היה שהתובעת תדאג לביצוע בדיקה נוספת שלא באמצעות המכשיר לאחר שהתוצאה הראתה לכאורה על ערך גבוה, בטרם הטריחה את עצמה לפנות לחדר המיון על-מנת לברר את מצבה הסוכרתי. נכונים הדברים, בפרט כאשר לא היה כל בסיס קודם לחשד לסוכרתיות של התובעת כמובא לעיל".

השופטת הוסיפה כי "עיון במכתב השחרור מבית חולים שערי צדק, מלמד כי פניית התובעת לבית החולים באה לא רק בשל ערך גבוה שהוצג במכשיר, כי אם גם בשל תלונות על כאבי בטן וחולשה של התובעת. מהמכתב עולה כי הומלץ לבצע בדיקת אוק-לב ובירור לכאבי הבטן. כך גם בטופס 'סיכום קבלה סיעודית', נאמר כי התלונה העיקרית של החולה היא 'חולשה כללית במשך חצי שנה'. בנסיבות אלו הוכח כי התובעת לא חשה בטוב ועל כן היא פנתה לחדר המיון. אילו חשה התובעת בטוב וכל חששה היה רק בשל התוצאה השגויה של המכשיר אזי אין להלין כנגד הנתבעת על ההכבדה שנגרמה לתובעת בפניה לחדר המיון, שכן היה על התובעת לדאוג לבדיקה חוזרת במכשיר אחר ומבלי לטרוח לפנות לחדר המיון". השופטת ציינה כי ולטון לא הוכיחה שהמכשיר פגום ושהציג נתונים שגויים.