הנכד הראשון והאחרון אותר בהאיטי

אחת הבעיות הקשות ביותר באסונות טבע הוא ניתוק הקשר בין בני משפחה. רעידת האדמה שהכתה בהאיטי הפרידה בין בני משפחה. קווי התקשורת קרסו והיה זה בלתי אפשרי אף יותר עבור בני משפחות מודאגים ברחבי העולם שחיפשו סימן חיים מיקיריהם המתגוררים בהאיטי - תושבים ואזרחים זרים רבים.

בכאוס ובאנדרלמוסיה יחידות איתור הקרובים של הצלב האדום ובתוכם גם היחידה הפועלת במגן דוד אדום הפכו קו חיים.

אחד הסיפורים, שהוא סיפורם של מאות אלפי אנשים בהאיטי, הוא הסיפור על הילד נאדי צ'אלמרס. ילד בן 10. נאדי חיכה לאימו ליסה, אמריקנית שעבדה באו"ם כפעילה לזכויות אדם מחוץ לבניין האו"ם שבו עבדה, כשלפתע האדמה החלה לרעוד ובניינים קרסו כמגדלי קלפים. האם, ליסה, שהייתה בישיבה בבניין, נהרגה במקום ולא היה ידוע מה עלה בגורלו של הילד.

במרחק קילומטרים רבים משם, בצרפת, סבו וסבתו, הלנה ושמואל מבל-מבונג קיבלו את ההודעה הטראגית על מותה של בתם והחלו בניסיונות לאתר את הנכד היחיד שלהם. גם חברת המשפחה בישראל, ניסתה ליצור קשר, אך ללא הצלחה. היא פנתה ליחידת האיתור של מד"א עליה היא קראה באחד העיתונים. "היא מסרה לי מידע כללי כי מדובר באשה עם אזרחות אמריקנית שעבדה בבניין מטה האו"ם שקרס בבירה והוריה מצרפת אינם מצליחים ליצור קשר עם הנכד", סיפר בוריה קוזוקין, מנהל יחידת האיתור של מד"א.

קוזוקין התקשר לסבא והסבתא המודאגים בצרפת וקיבל תמונה של הילד ופרטים נוספים. "הם סיפרו לי בכאב על האסון הכבד שפקד אותם, ושמעכשיו הם עושים כל מאמץ כדי לגלות מה עלה בגורל נכדם, שהוא הנכד הראשון והיחידי שלהם, עוד לפני רדת החשכה.

הם היו מאוד מודאגים מפני שמאז הרעידה עברו כבר מספר שעות ולא היה ממנו כל סימן חיים. הם חששו לגרוע מכל והיו נואשים לדעת מה קרה לו. הם גם חששו שהוא אולי נפצע ושוכב חסר אונים איפשהו, או לכוד, או "סתם" מסתובב אבוד לבדו בעיר שנחרבה כליל והאנשים המבוהלים שעסוקים בלחלץ את קרוביהם לא שמים לב אליו".

לאחר שקיבל פרטים מלאים על הילד העביר קוזוקין את המידע לחברי משלחת מגן דוד אדום להאיטי שהיו אז בסנטו דומינגו בדרכם עם משלחת הצל"א הנוורגי לחצות את הגבול להאיטי, והיו בקשרים עם חברי משלחות הצלב האדום הבינלאומיות האחרות. "חברי המשלחת ממד"א עדכנו את המשלחות האחרות שהיו גם בדרכן להאיטי והכנסתי את התמונה של הילד לאתר ייעודי במד"א - אתר חיפוש נעדרים אותו פתחנו והקצנו להאיטי במטרה שאם משלחות ועיתונאים שהיו כבר בפורט או-פרינס ימצאו אותו הם יוכלו לזהות אותו כנעדר. הצעתי לסבתא לפנות גם לאתר של ה-ICRC שהופעל לטובת חידוש קשרי משפחה בהאיטי".

כעבור מספר ימים יחידת איתור הנעדרים של מד"א קיבלה מייל מסבתו של הילד שסיפרה שהילד נמצא עומד מחוץ לבניין האו"ם על-ידי אחד מחבריה לעבודה של בתו שהספיק לברוח מהבניין שהתמוטט וניצל בנס. החבר לעבודה כבר העביר את הילד לסנטו דמינגו. בתם השנייה המתגוררת בצרפת עושה את דרכה בטיסה לשם כדי להביא אותו לצרפת.

בשיחה מצרפת הודתה הסבתא לקוזוקין על מאמציו "אנחנו כואבים על אובדן הבת שלנו, אבל מנסים להתנחם בעובדה שהנכד ניצל, שהוא חי. אני מודה מאוד למד"א על המאמץ הגדול שנעשה כדי לאתר את הנכד שלנו. זו הייתה נחמה גדולה לדעת שכל כך הרבה אנשים מכל קצוות העולם נרתמו לעזור. אני תקווה שאלפי הילדים שאיבדו את הקשר עם משפחותיהם, יתמזל מזלם כמונו, וגם הם יצליחו להתאחד איתם מחדש".

יחידת האיתור של מד"א פועלת כבר משנות הארבעים במטרה לחדש קשרים בין בני משפחה ולאתר בני משפחה שהקשר עימם נותק במלחמה.

מנכ"ל מד"א רמ"ג אלי בין אמר: "סיפורו של הילד הקטן הזה ממחיש את גודל הטרגדיה האנושית שהתחוללה בהאיטי. פעילות יחידת איתור הקרובים היא רק נדבך אחד בסיוע של מד"א להאיטי. משלחת מד"א פועלת בהאיטי ומצילה חיים ופתחנו חשבון לתרומות שמטרתו הוא רכישת ציוד, מים ומזון לניצולי האיטי".