חברת יעש ב.ד. בע"מ הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, על פסק דין של בית משפט השלום בעיר, שקיבל את תביעתם של נורית ואלכס גולדברג לפיצוי בגין ליקויי בנייה.
בכתב הערעור נטען כי בית משפט שלום טעה כשקבע שעליה לפצות את הזוג גולדברג, בגין ליקויי בנייה שנמצאו בביתם, תוך דחיית טענת התיישנות ודחיית טענה שההודעות על הליקויים באו לאחר תום תקופת האחריות ובמועדים בהם שוחרר קבלן הביצוע.
המערערת הוסיפה כי בית משפט השלום טעה כשקבע שאין לה זכות לתקן את הליקויים ועליה לפצות כספית. עוד נטען כי בית משפט השלום טעה כשקבע שהסכום שנקבע בהסכם בין הצדדים כתמורה לעבודת השיפוץ, התייחס לשיפוץ הקומה השנייה. המערערת הדגישה כי התביעה שהוגשה ביום 26.2.04 ותוקנה ביום 11.5.05 התיישנה ומועד התיקון הוא הרלוונטי לטענת ההתיישנות.
לא חלה התיישנות על התביעה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים,
מרים מזרחי, דחתה את הערעור ופסקה כי המערערת תשלם לזוג גולדברג שכר טירחת עורך-דין בסך של 7,500 שקל.
לדבריה, בית משפט השלום קבע כי מסירת הדירה נעשתה לא לפני 24.10.97 ולכן, התביעה לא התיישנה בעת שהוגשה ביום 26.2.04; וקבע כי הזוג גולדברג פנה בהודעות למערערת בעניין הליקויים כבר בשנה הראשונה לאחר מסירת החזקה, קרי, כבר בשנת האחריות.
לטענת השופטת, בית משפט השלום קבע שהוכח כי בוצעו תיקונים על-ידי קבלן הביצוע לאחר תקופת האחריות, ולא הוכח כי הוא שוחרר מחובותיו לאחריה. "על יסוד קביעות עובדתיות אלו, שאין מקום להתערב בהן, נדחו כדין טענות ההתיישנות והחריגה משנת האחריות", ציינה השופטת.
היא הוסיפה כי הקביעה לפיה המערערת מיצתה זכותה לתיקון, נעשתה על יסוד הראיות שעמדו לפני בית משפט השלום והמערערת לא הראתה כי הוא שגה בקביעתו שניתנו לה הזדמנויות לתקן את הליקויים. "גם קביעת בית משפט קמא, לפיה ההסכם בין הצדדים כלל גם שיפוץ הקומה השנייה היא קביעה עובדתית, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה".
