רחלי ודליה סימני תבעו את אסתר טראובה בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, לאחר שלא היו מרוצות מטיפולים להסרת שיער, ונתבעו על ידה בתביעה שכנגד.
מכתב התביעה עלה כי התובעות התקשרו בהסכם, במסגרתו הובטח להן הסרה של 80% משיער הגוף תוך 10 טיפולים, וכי התוצאות ייראו החל מהטיפול השלישי. לאחר הטיפול השלישי, פנתה רחלי סימני לטראובה והתלוננה כי הטיפולים לא עזרו לה, והתבקשה להמתין עוד מספר טיפולים. לאחר הטיפול החמישי, רחלי סימני התלוננה שוב והתבקשה להמתין.
בכתב התביעה טענו התובעות כי טראובה הבטיחה להן הבטחות שווא למרות שידעה כי לא צפויות תוצאות, והודתה בפני דליה סימני שבמכשיר להסרת שיער אין מספיק אנרגיה. לדברי התובעות, ההסכם הופר על-ידי טראובה והן זכאיות להשבת כספן בתוספת הוצאות משפט.
טראובה השיבה כי לפני הטיפול הבהירה לרחלי סימני, שיש לה נתוני פתיחה קשים ואי-אפשר להתחייב לתוצאה של 80%, וחרף זאת, היא בחרה לרכוש סדרת טיפולים.
בכתב תביעה שכנגד, טענה טראובה כי רחלי סימני התחייבה לשלם עבור סדרת הטיפולים סך של 15,200 שקל ושילמה על החשבון 9,500 שקל. באשר לדליה סימני, טענה שזו קיבלה טיפול בעלות של 650 שקל, ושילמה על החשבון 100 שקל בלבד. טראובה ביקשה לקבל את יתרת החוב, בסך של 6,250 שקל.
בפסק הדין דחה השופט
כרמי מוסק את התביעה העיקרית של האחיות סימני, וקיבל את התביעה שכנגד באופן חלקי. לדבריו, התובעות לא צירפו ראיות או חוות דעת לכתב התביעה ואין בפניו אסמכתה ממנה ניתן ללמוד על מידת השפעת הטיפול על צמיחת השיער בגוף. "ייתכן, כי הטיפול לא עמד בציפיות התובעות מבחינת היקף דיכוי השערה או הקצב בו התקדם, אך לא די בכך בכדי לבטל את ההסכם", ציין.
לדברי השופט, רחלי סימני עברה מספר טיפולים ומשלא הייתה שבעת רצון מהתוצאות, ניתנה לה אפשרות לבטל את ההסכם ולקבל החזר כספי, אך היא בחרה להמשיך את הטיפולים, וכתנאי להמשכם נדרשה להסדיר את החוב.
השופט הוסיף כי טראובה לא פירטה את סוג הטיפול שהעניקה לדליה סימני, ולא הציגה חשבונית וטענתה בעניין נדחית. בסופו של דבר, השופט חייב את רחלי סימני לשלם לטראובה את יתרת החוב בסך של 5,700 שקל, בין אם תבחר לבצע את הטיפולים להם היא זכאית על-פי ההסכם ובין אם תבחר שלא לבצעם.