שכונת רמת שלמה, שתוכניות הבנייה בה חוללו גלי ביקורת אדירים על ממשלת ישראל, איננה "שטח כבוש". מפות רשמיות מ-1949 מעידות כי השכונה הירושלמית המפורסמת, ובכללה שטחי ההרחבה המיועדים שלה, אינה נמצאת במה שנהוג לכנות "הגדה המערבית".

כידוע, הטענה העיקרית בגל הביקורת הבינלאומי על ישראל אומרת שמיקום השכונה מעבר לקו הירוק הופך את המשך בנייתה לבעייתי מבחינה מדינית. כעת מתברר כי הנחת היסוד הזו רעועה ביותר.

שטחי ההפקר תחומים במפה הישנה שהגיעה לידי העיתון 'מקור ראשון' בין שני קווים ירוקים. היא נחתמה בתום שיחות רודוס, ב-4 במרס 1949. מתנוססות עליה חתימותיהם של נציג ישראל סגן-אלוף משה דיין (לימים שר הביטחון) ומקבילו הירדני הקולונל הירדני אחמד צידקי אל ג'ונדי. שניהם תחמו במפה את קווי שביתת הנשק בין שתי המדינות. באזורים אחדים לאורך הקווים הללו ציינו שניהם על המפה שטחי הפקר.

משמעות ההגדרה 'שטח הפקר' היא כי שני הצדדים מסכימים שלא להסכים למי שייך השטח. על-פי נוסח אחר מדובר בשטח נטול ריבונות. כלומר, אין מדובר בשטח שהוא בוודאות ערבי או בוודאות ישראלי. במעמד זהה נמצאים, בין השאר, היישובים כפר רות, שילת ולפיד. גם היישוב היהודי-ערבי נווה שלום שבמובלעת לטרון, שהינו סמל מוצהר לדו-קיום, הוקם (ב-1969) בעומק שטח ההפקר. כמו-כן נסללו בו קטעים של כביש מספר 1 המוביל לבירה וכן הוצב בו הפארק 'מיני ישראל'. באזור הירושלמי של שטח ההפקר ניצבת שכונת רמות.

הממשל האמריקני לדורותיו לא נמנע מלהכיר דה-פקטו בשטחי ההפקר כחלק מישראל. מזכירת המדינה הילרי קלינטון, שתקפה קשות את התנהלות נתניהו בפרשת רמת שלמה, ביקרה ביישוב נווה שלום לפני כארבע שנים. נשיאי ארצות הברית וסגניהם שביקרו בישראל לאורך השנים לא נמנעו מלנסוע בכביש מספר 1 אשר חלקים חשובים שלו חוצים את השטחים הללו. כך נהג גם סגן הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן אשר נתן את האות למהומה הבינלאומית. כזכור, הכביש המדובר אף נחסם לכבודו לשעות אחדות.

ד"ר רובי סייבל, מומחה למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית ולשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ, אומר כי לממצאים העולים מהמפה הישנה יש משמעות רבה. סייבל אמר למקור ראשון: "כיוון שהשכונה ממוקמת בשטח ההפקר אזי לא ניתן לטעון שישראל בונה בשטח ששייך למישהו אחר. זה אולי לא נותן מענה לוויכוח המדיני אך זה בהחלט יכול להקל על ישראל מבחינה משפטית. משמעות ההגדרה 'שטח הפקר' היא שמדובר בחלק מארץ ישראל שלא הוגדר האם הוא שייך לישראל או לירדנים - כאשר הפלשתינים הם אלה שכביכול ירשו אותם. כיוון שזה בוודאות לא היה שייך לירדן אזי אין מקום לדבר על השטח הזה ככבוש".

שרים בממשלה נמנעו אמש מלהגיב על הגילוי בשל הנחיית ראש הממשלה שלא להתייחס לנושא. מי שכן ניאותו לדבר הם חברים במועצת עיריית ירושלים. עו"ד יאיר גבאי, החבר בוועדות בתכנון המחוזית והמקומית של ירושלים, אמר כי מיקום השכונה בשטח ההפקר אינו מעלה ואינו מוריד. "לא בדקתי ואין זה מעניין אותי האם השכונה מעבר לקו ירוק שכן הדבר נוגד את חוק יסוד ירושלים. זה לא משנה לי אם זה מערב או מזרח או בכל מקום אחר. בשונה מהשמאלנים שבוחנים קריטריונים גזעניים מי הגיש את התוכנית, ההסתכלות שלי היא עניינית בלבד".

גבאי, כחבר ועדות התכנון, מגלה כי לו ולעמיתיו אסור לשקול שיקולים מדיניים בבואם לעסוק בבינוי העיר. לדבריו, חוק יסוד ירושלים שנחקק בשנות השמונים ביוזמת גאולה כהן אוסר על מעורבות של גורמים חיצוניים - כמו ממשלת ארצות הברית - בכל ענייני הבינוי והפיתוח של בירת ישראל.

בסעיף 5 לחוק היסוד נכתב "תחום ירושלים כולל לעניין חוק יסוד זה בין השאר את כל השטח המתואר בתוספת לאכרזה על הרחבת תחום עיריית ירושלים מיום כ' בסיוון התשכ"ז (28 ביוני 1967)". בסעיף 6 נכתב "לא תועבר לגורם זר, מדיני או שלטוני, או לגורם זר אחר בדומה לכך, בין בדרך קבע ובין לתקופה קצובה, כל סמכות המתייחסת לתחום ירושלים והנתונה על-פי דין למדינת ישראל או לעיריית ירושלים".

בנוסף, גם ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לפני פחות משנה שלא ניתן לראות בשטחים שהיתוספו לירושלים כשטח כבוש, שכן הדבר סותר את חוק יסוד: ירושלים. "ועדת הערר היא הבג"צ של מוסדות התכנון. לכן השאלה האם מדובר במזרח או מערב ירושלים היא דבר שכלל לא מותר לבחון אותו", אמר לנו גבאי.

חבר המועצה דוד הדרי אמר כי התמיכה שמקבלים הפלשתינים מהשמאל היא שפוגעת בישראל באופן עקבי. "לדעתי מדינת ישראל ועיריית ירושלם צריכות לקדם בניה יהודית בכל מקום שאפשר בירושלים, הן בקו הירוק והן מעבר לו. ירושלים היא בירת העם היהודי ומדינת ישראל ובכך נמדדת הריבונות. לגופו של המידע, מסתבר פעם נוספת שהפרובוקציות של אנשי השמאל ושל אלו המסייעים לרשות הפלשתינית לא יודעות גבול מהו. אלה, עושים הכל על-מנת לקעקע כל סממנים ריבוניים של מדינת ישראל, הן בתוך הקו הירוק הן מחוצה לו. על כך נאמר שעם חברים כאלה לא צריך אויבים".

לא ברור כרגע מדוע הגופים הרשמיים הנוגעים בדבר נמנעו עד כה מלתת פומבי לסוגיית מעמדה המשפטי המעורפל של רמת שלמה. הנושא עלה בשבוע שעבר בדיון שהתקיים בעיריית ירושלים, אך הוצנע בסופו של דבר. גורם שלטוני בכיר טען כי המפה שנחתמה בידי דיין עברה תיקונים בשלב מאוחר יותר, אך מומחים לדבר אינם מכירים תיקונים כאלה.