הפרקליטות ערערה על קולת עונש זנקו וחיאדרה

פרקליטות המדינה ערערה (יום ה', 18.3.10) בפני בית המשפט העליון על קולת העונש שגזר בית המשפט המחוזי בתל אביב על דניאל זנקו ועל סולימאן חיאדרה. זנקו היה מעורב בתקיפת סוכן השחקנים בועז בן ציון וסמנכ"לית רשת, שירה מרגלית, וחיאדרה היה זה שתקף אותם בפועל.

על זנקו נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 3,000 שקל ותשלום פיצויים של 20,000 שקלים לכל אחד מהמותקפים. על חיאדרה נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל ועונש מאסר על תנאי של 6 חודשים, חציו במצטבר, כך שבסך-הכל ירצה 33 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות מסוג פשע, קנס כספי בסך 3,000 שקלים או שלושה חודשי מאסר תחתיו ופיצוי בסך 5,000 שקלים לשירה מרגלית.

בערעור טענה פרקליטות המדינה כי בית המשפט המחוזי הקל בעונשם של השניים, במידה שאינה הולמת את חומרת מעשיהם ואשר הביאה להיעדר אחידות בענישה בפרשה ענפה זו. זאת לאור גזר הדין של חמש שנות מאסר שנגזר על מעורב אחר פרשה, אופיר סספורטס.

"המערערת תטען כי העונש שהוטל על המשיב 1 אינו הולם את חומרת מעשיו, את שפלותם ואת מידת מעורבותו בפרשה זו. כפי שציין בית המשפט המחוזי, המשיב 1 היה "זרועו הארוכה של טופז", בתמורה לכסף ואהדתו של טופז. המערערת תטען כי המשיב 1 לקח חלק פעיל ומשמעותי בתקיפות של בועז בן-ציון ושירה מרגלית, ומשכך ידע את היקפה של הפרשה טוב יותר מכל המעורבים האחרים בה. הוא זה אשר יצר את הקשר עם התוקפים, העביר להם את הכספים, נתן להם הוראות ואף נסע למקום המגורים של המתלוננים במסגרת הכנת מעשי התקיפה", נכתב בערעור.

עוד צוין כי מעשיו של זנקו התמשכו לאורך חודשים ארוכים בהם בחר לשוב ולהורות על תקיפת המתלוננים לבקשת טופז.

"כאמור לעיל, לאחר שטופז לא היה מרוצה מעוצמת המהלומות שהוטחו בבן-ציון בחודש ינואר, שלח המשיב 1 את התוקפים בשנית בחודש אפריל לתקוף את בן-ציון. גם לאחר מעצרם של תוקפי בן-ציון לא נרתע המשיב 1, ובחודש מאי, לבקשת טופז, שכר את שירותיו של המשיב 2, מאבטח גדל גוף ובעל עבר פלילי, לתקוף אישה שאין לו עמה דבר וחצי דבר. המערערת סבורה כי דפוס פעולה זה מחייב הטלת עונש חמור, תוך מתן משקל מוגבל בלבד לחרטה שהביע המשיב 1 על מעשיו".

הפרקליטות הדגישה עוד את חומרת מעשהו של חיאדרה שתקף אישה שאינו מכיר אל מול פני בנה הקטין.

"על חומרת מעשהו של המשיב 2 אין צורך להכביר מילים. המשיב 2 היכה באגרופיו אישה שאינו מכיר, בעוד בנה הקטין עומד לידה, וכל זאת תמורת בצע כסף. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למרגלית שברים בפניה, היא אושפזה, ואת אותות הפגיעה בה אפשר לראות אף בתמונות הקשות המתעדות את מצבה, אשר הוגשו לבית המשפט קמא. כפי שמפורט בגזר הדין, לתקיפה זו היו גם השפעות טראומטיות על בנה של מרגלית, אשר היה עד לאירוע. המערערת תטען כי המעשה בו הורשע המשיב 2, בצירוף עברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות אלימות, חייב מתן עונש גבוה מזה שהטיל עליו בית המשפט הנכבד קמא", לשון הערעור.