על-פי כתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד הדס פורר מפרקליטות מחוז תל אביב, שירתה קם מאוגוסט 2005 ועד יוני 2007 במסגרת שירותה הצבאי בלשכת אלוף פיקוד המרכז כפקידת לשכה. מהלך אותה תקופה, בחודש אפריל 2006 אף הפכה לעוזרת ראש לשכת אלוף הפיקוד.
במסגרת תפקידה הצבאי נחשפה קם למצגות ולמסמכים ביטחוניים רבים בעלי סיווג ביטחוני ברמות שונות שהגיעו ללשכת אלוף הפיקוד מאגפי המטכ"ל השונים, מלשכת הרמטכ"ל ומן האוגדות השונות בפיקוד המרכז. המסמכים כללו תוכניות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פרישת כוחות צה"ל כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים שהתקיימו בצה"ל, הערכות מצב ויעדים שונים של צה"ל.
בכתב האישום נטען כי קם אגרה במהלך שירותה הצבאי את המסמכים והמצגות לתיקייה מיוחדת וכי בסמוך למועד שחרורה מצה"ל, בחודש מאי 2007 או בסמוך לו, העתיקה את תכני אותה תיקייה ממוחשבת לשני תקליטורים. אחד התקליטורים הכיל מסמכים והשני הכיל מצגות. בתקליטור המסמכים היו מעל לאלפיים מסמכים ש-700 מהם היו בסיווג של "סודי" ו"סודי ביותר".
"הנאשמת עשתה כן ממניעים אידיאולוגיים ובכוונה לפגוע בבטחון המדינה, בין השאר באמצעות פרסום המסמכים בציבור", נכתב בכתב האישום.
עוד נכתב כי קם לקחה את התקליטורים לביתה למרות שמדובר במסמכים צבאיים פנימיים ולמרות שלא הייתה מוסמכת לכך. בביתה העתיקה את תוכנם למחשב הביתי שלה.
בקיץ של שנת 2008 הציעה קם לעיתונאי יוסי יהושע לפרסם את המסמכים אך מסירת המסמכים לידי יהושע, כתב
ידיעות אחרונות, לא יצאה אל הפועל.
"בחודש ספטמבר 200, או בסמוך לכך מסרה הנאשמת, ללא סמכות כדין ובכוונה לפגוע בבטחון המדינה, לעיתונאי אורי בלאו [מעיתון הארץ, א.ו.] מסמכים רבים מאוד ובכללם מסמכים רבים המסווגים "סודיים ביותר" ו"סודיים". לאחר מסירת המסמכים לבלאו שוחחה הנאשמת מספר פעמים שאינו ידוע עם בלאו כדי לתת לו, ללא סמכות כדין ובכוונה לפגוע בבטחון המדינה, הבהרות למסמכים שמסרה לו כולל הבהרות לגבי שמות מבצעים ויעדים, קודים של מבצעים, תאריכים וכדומה", נכתב בכתב האישום.
על-פי המידע שמסרה לו קם פרסם בלאו החל מנובמבר 2008 סדרת כתבות בעיתון הארץ.
"במעשים המתוארים לעיל אספה הנאשמת, החזיקה מעל לשנתיים ומסרה ידיעות סודיות כשאינה מוסמכת לכך, והכל בכוונה לפגוע בבטחון המדינה", נכתב.
עדי התביעה בתיק הריגול החמור כוללים את חוקרי היחידה של המשטרה לחקירת פשעים בינלאומיים, אנשי שב"כ ואת כתב ידיעות אחרונות יוסי יהושע.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
