|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דירת השרד: לא נמצא דופי בהתנהלות דליה איציק
|
בתקופתה ובתקופתם של יו"רים אחרים נמצאו פגמים ● מיכה לינדנשטראוס: "אל הכנסת נשואות עיני הציבור. הכללים מחייבים שלא ידבק בה רבב"
|
|
איציק. ליקויים מתחת לאף [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
ריבלין. לא יצא נקי [צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
עם כניסתה של ח"כ דליה איציק לתפקידה כיושב-ראש הכנסת, היא בחרה להשתמש בדירתה הפרטית כ"דירת שרד" כפי שמתאפשר על-פי הנהלים. אולם בדוח מבקר המדינה המתפרסם היום (ג', 11.5.10) נאמר כי הצורך להשתתף במימון הוצאות שונות הכרוכות בהתאמת דירה פרטית של נבחרי ציבור, לדירת שרד רשמית, יוצר כיום מצב בלתי רצוי של עירוב בין הפרטי לבין הציבורי ועלול לפגום במעמד הציבורי הרם של הכנסת ושל העומדים בראשה. לדעת המבקר, יצירת אפשרות כזו מצריכה, מעצם טבעה, קביעת אמות-מידה ברורות בדבר ההוצאות המדויקות המותרות במימון, יצירת חיץ בין הרכוש הפרטי לבין הרכוש הציבורי ויצירת מנגנון מתאים של אישורים ושל פיקוח ובקרה נאותים. בעקבות החלטתה של איציק, הוחל במאי 2006 בביצוע עבודות שיפוץ, בהתקנת אמצעי אבטחה וברכישת ציוד, על-מנת להתאים את הדירה לשימוש כ"דירת שרד". ההוצאות עבור עבודות השיפוץ והתחזוקה, ועבור הרכישות שבוצעו ממאי 2006 עד פברואר 2009 הסתכמו, במשך כשלוש שנים, בכ-140,000 ש"ח (לא כולל הוצאות למיגון ולביטחון). במהלך בדיקת המבקר התעורר ספק אם אישור ההוצאות לריצוף הדירה עלה בקנה אחד עם הוראות הנוהל של מינהל הכנסת שחלו באותה עת, לגבי התאמת הדירה לשימוש כ"דירת שרד". מינהל הכנסת צריך היה לבחון עוד לפני ביצוע העבודות בדירתה הפרטית של יו"ר הכנסת ה-17 את סוגי ההוצאות המותרות מכוח ההחלטות והנהלים שהיו תקפים באותה עת. מוטב היה גם שיחידת הייעוץ המשפטי בכנסת תשותף בהחלטה.
הציוד והכסף הוחזרו
עם סיום תפקידה החזירה איציק למינהל הכנסת את הציוד הנייד שנרכש עבור דירתה. לדבריה, הדבר נעשה לראשונה בכנסת, וזאת על-פי נוהל חדש שהתקבל בתקופתה. נוסף על כך, בספטמבר 2009, היא החזירה לכנסת סכום כסף השקול כנגד רכישת הקרמיקה וביצוע עבודות הריצוף בדירתה. המקרה כולו יכל להימנע קודם לכן אילו ההנחיות היו ברורות יותר, חד-משמעיות ופרטניות כנדרש, ולא עמומות ונתונות לפרשנויות שונות, כפי שקרה בפועל. בהתחשב בניסוח שאינו חופשי מספקות של הנוהל שהיה תקף באותה עת, ולאור העובדה שההוצאה אושרה על-ידי חשב הכנסת, לא מצא המבקר לנכון להצביע על דופי בהתנהלותה של ח"כ איציק בעניין זה. המבקר מצא ליקויים, הן בתשתית הנורמטיבית שנקבעה בכנסת בעניין התאמת דירות פרטיות של יושבי-ראש הכנסת לשימוש כדירת שרד, והן בסדרי הטיפול של המינהל בכנסת בנושא זה, הלכה למעשה. הוא החליט להעביר דוח בנושא לוועדת הכנסת ולהמליץ בפניה לבחון את מכלול השיקולים הנוגעים להחלטות בנושא זכאותם של יושבי-ראש הכנסת לדירות שרד. לדבריו, יש בעבודות שיפוץ בדירות הפרטיות, והתאמתן ל"דירות שרד", כדי להביא להשבחת הדירות הפרטיות מכספי המדינה ובכך ליצור חשש של "לזות שפתיים" ופגיעה, גם אם ללא בסיס, בתדמית הכנסת ונבחריה הבכירים. סך-הכל הוחזר לכנסת סכום של כ-25,380 שקלים. לדברי איציק, בין שיקוליה הייתה גם מניעת לזות שפתיים. |
|
5 מתוך 17 תלונות נמצאו מוצדקות
|
|
התלונה על איציק, כמו גם 17 אחרות, נשלחו בידי אריה שרבף, מנהל בנא"ם (בינוי אחזקה ומשק) בכנסת לשעבר, שבמועד הגשת התלונה היה ראש אגף משאבים חומריים. הוא שלח למבקר המדינה תלונה בעניין אי-סדרים בכנסת. נמצא כי בחמישה סעיפים פעל מינהל הכנסת שלא לפי כללי המינהל התקין. הליקויים המשמעותיים שהועלו בעניין רכישות שטיחים שנעשו בשנים 2006 ו-2007 מצביעים על התנהלות בלתי תקינה של ממלאי תפקידים בכירים במינהל הכנסת.
המבקר קובע כי ליקויים אלו, שאין להם מקום בגוף ציבורי, חמורים במיוחד מאחר שבביקורת זו התברר כי במשך מספר שנים לא מתקיימת ביקורת פנימית ממשית במינהל הכנסת. יושבי-ראש הכנסת, מזכיר הכנסת דאז ואחריו המנכ"ל דאז, לא נקטו בפעולה יעילה על-מנת לשנות מצב זה.
"אל הכנסת נשואות עיני הציבור. על מינהל הכנסת מוטלת החובה לשמור על כבודה ולפעול בקפדנות ובהתאם לנהלים ולכללים המחייבים כדי שלא ידבק בה רבב", דברי המבקר.
|
|
סיור המתנות של דליה איציק
|
|
במאי 2006, עם תחילת כהונתה של ח"כ דליה איציק בתפקיד יו"ר הכנסת ה-17, ולפני שהמנכ"ל דאז אבי בלשניקוב מונה לתפקידו, ביקרה היו"ר במחסנים ובחרה בכ-100 מתנות, שהוצגו לבקשתה ברחבי משכן הכנסת ובלשכתה. עובדי המחסנים רשמו כל פריט שנלקח במעמד מסירתו. לדברי מנהל המחסנים, הוא שאל את היו"ר מי יחתום על "דוח השאלות צרכן", ולדבריו היא ענתה: "אל תדאג, יהיו חתימות". מנהל המחסנים מסר למשרד מבקר המדינה כי לאחר כניסתו של המנכ"ל בלשניקוב לתפקידו הוא פנה אליו כמה פעמים, בעל-פה, בדואר האלקטרוני הפנימי של הכנסת ובכתב, וביקש שמישהו יחתום על "דוח השאלות צרכן". בלשניקוב הורה לעובד בלשכת המנכ"ל ולסגן מנהל המחסנים לערוך ספירה של מלאי המתנות שהוצאו ממחסני הכנסת. הספירה נעשתה במאי 2007 והוכן קטלוג צבעוני הכולל, בין היתר, צילום של כל מתנה שהוצאה ממחסני הכנסת; תיאורה ומיקומה במשכן. הספירה העלתה שבסך-הכל הוצאו מהמחסנים 119 מתנות, חלקן בתקופתה של יו"ר הכנסת ה-17, וחלקן בתקופות שקדמו לכהונתה, ובמועד הספירה חסרו עשר מתנות. במאי 2009, במהלך תקופת הביקורת של משרד מבקר המדינה, קיימו מנהל המחסנים, סגנו ועוזר המנכ"ל סיור בבניין הכנסת כדי לאתר את המתנות החסרות. במהלך הסיור הם איתרו חלק מהן, ובסופו של דבר חסרו חמש מתנות בלבד. חמש המתנות החסרות אינן בין אלה שהוצאו לבקשת איציק. הוברר שארבע מתנות נשברו או התבלו ורק לגבי אחת (ספר של אוסף פואמות תנ"כיות עבריות בכריכת עור) לא ידוע מה עלה בגורלה. משרד מבקר המדינה מעיר שממאי 2006, המועד שבו הוצאו המתנות מן המחסנים, ועד אמצע 2009, אף גורם בכנסת לא חתם על הוצאתן מן המחסן.
|
|
תנאי פרישה לעובד בכיר - 2 מיליון ש"ח
|
|
עובד בכיר בכנסת יצא לחופשה ללא תשלום (חל"ת). משרד מבקר המדינה העלה שמינהל הכנסת פעל בניגוד להוראות התקשי"ר: בהסכם החל"ת התחייבה הכנסת לשלם את מלוא עלות הרכישה של זכויות הגמלה של העובד הבכיר - 18.5% ממשכורותו; בתקשי"ר נקבע כי תקופת חל"ת היא ברגיל עד שנתיים וניתן להאריכה במקרים חריגים עד שלוש שנים בסך-הכל. נמצא שבהסכם החל"ת נקבע שניתן להאריכה עד ארבע שנים.
בהסכם הפרישה נקבע שהעובד הבכיר יהיה זכאי לתשלום קצבת גמלאות בשיעור של 42%, מהם 20% בעבור עשר השנים שבהן עבד בפועל בכנסת ועוד 6% בגין עבודה במקומות אחרים בשירות המדינה. יתר 16 אחוזי הגמלה נקבעו באופן הבא: 6% בגין הגדלת תקופת השירות שאישר נציב שירות המדינה; 8% עבור תקופת שהותו בחל"ת; ו-2% בגין התקופה שבה שהה בחופשת ההסתגלות.
העובד הבכיר פרש מהכנסת בתנאים מועדפים בהיותו בן 44, ולא כפי שנקבע בהסכם החל"ת. בהסכם הפרישה נכתב כי העובד הבכיר ביקש לפרוש מעבודתו. הודעתו של יו"ר הכנסת על פיטורי העובד הבכיר הכשירו את מתן תשלום הגמלה מיד בתום חופשת ההסתגלות, ללא המתנה עד גיל הפרישה.
לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את העובדה שהכנסת נקטה את כל האמצעים כדי להרחיק את העובד הבכיר מעבודתו, בלא ששמה לנגד עיניה את חובתה כנאמנה לכספי ציבור. הכנסת אישרה לעובד הבכיר תנאי פרישה מופרזים, שעלו למעלה משני מיליון ש"ח.
|
|
| תאריך:
|
11/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
11/06/2010
|
|
עידן יוסף
|
|
דירת השרד: לא נמצא דופי בהתנהלות דליה איציק
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שמעוני
|
11/05/10 16:40
|
|
|
|
|
|
לשמעוני
|
11/05/10 18:00
|
|
|
|
|
|
המבקר העדיף לשמור
|
11/05/10 19:18
|
|
|
|
2
|
|
חיים לוי
|
11/05/10 16:56
|
|
|
|
3
|
|
אל כבוד המבקר
|
11/05/10 17:11
|
|
|
|
4
|
|
אליהו חיים
|
11/05/10 18:30
|
|
|
|
5
|
|
לעידן היכן תגובתי
|
11/05/10 19:15
|
|
|
|
6
|
|
א.ל. רמת-גן
|
11/05/10 19:50
|
|
|
|
7
|
|
בן דוגית
|
11/05/10 20:33
|
|
|
|
8
|
|
ראובן מוסט
|
12/05/10 00:45
|
|
כל מי שקרא את הכתבה של בן כספית (מעריב, 28.5.09), שהשתרעה על גבי ארבעה עמודים, הבחין עד כמה עיתונאי זה תומך, מפרגן, מחניף ונותן חסות ל דליה איציק. לא מקרה הוא שבן כספית נמנע מלשאול את דליה איציק שאלות קשות, בפרשה של שיפוץ דירתה הפרטית על חשבון המדינה, "בנימוק" שהיא אמורה הייתה לארח אורחים של הכנסת.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
