|
בצניחה חופשית. האירו [צילום: AP]
|
|
|
|
|
האירו היציג של האירו מול השקל נקבע (יום ב', 17.5.10) בירידה של 1.3% נוספים, ורמתו הגיעה ל-4.65 שקלים - הרמה הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2002.
לעומתו, הדולר "נהנה" מהיחלשותו של מקבילו האירופי, והתחזק בכחצי אחוז, לרמה של 3.778 שקלים.
החשש בקרב היצואנים הישראלים, היא כי ההיחלשות תפגע ביצוא, בייחוד לאזור אירופה, לאחר שזה הראה בחודשים האחרונים סימנים ליציאה מן המיתון הקשה שנצפה אשתקד.
בעולם, האירו נסחר קרוב מאוד לתחתית של ארבע שנים, על-רקע אזהרות מצד מנהיגים אירופים כי ההלוואה בת טריליון הדולרים שהוכרזה בשבוע שעבר כדי להקל על ממשלות אירופיות בעלות חובות כבדים, עלולה לא להספיק כדי לנטרל את משבר החובות ביבשת.
"להפחית הגירעונות שיצאו מכלל שליטה"
שר האוצר הגרמני, וולפגנג שאובל, דחק היום במדינות האירו להילחם בנפילת המטבע ע"י פעולה מהירה ונחושה שתביא להפחתת הגרעונות התקציביים שלהן. בנוסף, קרא השר להקים קרן חירום לחילוץ מדינות במשבר.
שאובל, שהשתתף בפגישת שרי האוצר של 16 מדינות האירו, ציין כי "הפחתת הגירעונות, שיצאו משליטה, היא המשימה היחידה שכל אחד מאיתנו צריך למלא עבור עצמו ועבור טובת הכלל".
שרי האוצר של אזור האירו מנהלים את השיחות הראשונות שלהם באשר להצעות מנהיגיהם כיצד להקשיח את הכללים הנוגעים לשליטה במטבע בן 11 השנים של מדינותיהם. ההצעות קובעות כי מדינות אירופה תשגחנה על כלכלותיהן האחת של השנייה - ותעקובנה אחר תקציביהן של כל אחת מהחברות, לפני שאלו יאושרו על-ידי הפרלמנטים של המדינות השונות. זאת, כדי למנוע מצב עתידי בו הממשלות יבזבזו בהיקף כזה שיוביל את כלכלתן לצרות, עד כדי קריאה לחילוץ, כפי שקורה בימים אלה ביוון.
קאנצלר גרמניה, אנגלה מרקל, הודתה במהלך סוף השבוע האחרון כי חבילת ההלוואה היא אינה אלא פתרון זמני לבעיות הפוגעות מספר מדינות בגוש האיור, החל מאירלנד ועד ליוון. לדבריה, היא מעוניינת בשינויים חוקתיים נרחבים יותר, כגון הגבלת החוב שהמדינות בגוש תוכלנה לצבור בכל שנה, ובנוסף - האפשרות לסלק מגוש המטבע מדינה שאינה יכולה לעמוד בדרישות חוקים אלו.
גם מנהיג הבנק המרכזי האירופי, ז'אן-קלוד טרישה, אמר דברים בנימה דומה לזו של מרקל, כשהתרייאן לעיתון הגרמני "דר שפיגל", וטען כי חבילת החילוץ "קנתה זמן, לא יותר", וכי כעת ישנו צורך "בזינוק אדיר ביכולת המשילות של גוש האירו".
המשקיעים, בכל אופן, נותרו ספקנים באשר ליכולת של ממשלות אירופה להמשיך בהליכי הצנע שהובטחו, כשברקע עומדת האפשרות לאי-שקט פוליטי וחברתי. גם אם תצלחנה הממשלות במשימתן, ישנן חששות כי הקיצוצים החדים יפגעו בצמיחה - ויהפכו את תשלום החוב לקשה עוד יותר עבור הממשלות.