ועדת הפרס למצוינות ולמקצוענות בעיתונות הישראלית ע"ש העיתונאי
שלום רוזנפלד נכנעה ללחצים ופרסמה את נימוקיה חמישה ימים קודם מתן הפרס לפרשן ערוץ 2,
אמנון אברמוביץ'.
כזכור, הודיעה הוועדה על זכייתו של אברמוביץ' ואמרה כי הנימוקים יתפרסמו רק בעת מעמד הענקת הפרס. בשל שורה של תהיות על הסיבה האמיתית לזכייתו של אברמוביץ', פרסמה הוועדה את הנימוקים מוקדם מהמתוכנן, והתעלמותה הגורפת מ
שורה ארוכה של סימני שאלה באשר לאמינותו וליושרתו המקצועית של אברמוביץ' נותרת ללא מענה גם לאחר פרסום הנימוקים.
כמו בשנה שעברה, נמסר מהוועדה, גם השנה התחבטו חבריה בין מועמדים שונים הראויים לקבל את הפרס, אבל השם הראשון שלגביו הייתה הסכמה מלאה היה שמו של אברמוביץ', הבולט הן בביוגרפיה שלו והן ב"דרכו העיתונאית המרשימה". "בחירתו של אמנון אברמוביץ' לעיתונאי השני לו מוענק הפרס מכבדת את הזוכה, ולא פחות מכך מכבדת את מורשתו העיתונאית של שלום רוזנפלד", מתגוננת הוועדה.
על-פי נימוקי ועדת הפרס, אברמוביץ' מקבל את הפרס על כך שהוא משלב בתוכו את ההשכלה הרחבה, הידע, חקר האמת, השפה הבהירה, ההגינות בכתיבה - כל מה ששלום [רוזנפלד, ע.י.] העריך והאמין שעיתונאי צריך להיות.
עוד נאמר בנימוקים (ציטוט):
-
יושרה ואומץ - אלה שני הערכים המובהקים שאמנון אברמוביץ' ניחן בהם.
אברמוביץ' הוא עיתונאי של העולם הישן, במובן מעורר הגעגועים של המושג. איש המילה והשפה, איש הידע הרחב והמידע העמוק. עיתונאי בעל זיכרון ורב ותובנות חדות, שמטביעות חותם עז על הזירות אותן הוא מכסה. רשימת הישגיו העיתונאיים ב-35 שנות עבודתו ממחישה זאת.
בקרב העיתונאים בישראל ישנם לא מעט "עיתונאי-ידיעה", כתבים זריזים וחרוצים שכל מעייניהם בהשגת ידיעה חדשה, טרייה ובלעדית. יש גם לא מעט "עיתונאי-דעה" מכובדים שמשקיפים על העולם ממרום כורסתם, ומכבדים אותנו בפרשנותם המלומדת והדעתנית. ויש בין העיתונאים גם רעיונאים מקוריים המוכרים בזכות מכתמיהם וחידודיהם. אחד ויחיד הוא אמנון אברמוביץ', שמשכיל לחבר יחדיו את הידיעה החדשנית והבלעדית, ואת הדעה הנחרצת והפסקנית עם האמירה המושחזת והנשכנית.
חברי ועדת הפרס: פרופ' רענן ריין, אוניברסיטת תל אביב; ד"ר יהודית אורבך, היחידה לעיתונאות ותקשורת, אוניברסיטת בר-אילן; פרופ' יחיאל לימור, מכללת שנקר ואוניברסיטת תל אביב; ד"ר ישראל פלג, המרכז ללימודים אקדמיים; והעיתונאי והעורך,
חנוך מרמרי.