ראשון הדוברים בדיון היה שר האוצר לשעבר, ח"כ רוני בר און: "יש פה קואליציה דורסנית שהחוק וההסדרים והמוסכמות של הכנסת הזאת לא מעניינים אותה. ובמסגרת הנסיעה הפרועה שלה שדורסת כל דבר, דורסת גם את העיקרון הזה. בר-און הצביע על הפסול המצוי בשינוי חוק יסוד בהוראת שעה: " מדובר בלא סתם חוק יסוד, כי אם חוק יסוד שנוגע לכללי המשחק ולשיטת המשטר. אם משנים, יש לשנות לקדנציה הבאה ולא באופן מידי. זו נורמה מקובלת גם בעולם המערבי וגם בישראל. יש לנו 3 דרגות של חוקים: יש חוקי יסוד, יש חוקים ויש הוראת שעה. כאן מבקשים לקחת חוק יסוד שמוענק לו מעמד מועדף ולדרדר אותו לדרגה של הוראת שעה.

בהקשר לאי כיבוד המוסכמות וכללי המשחק, ביקש בר-און להזכיר לשר האוצר, שטייניץ, אמירות מהתקופה בה היה האחרון ח"כ מאופוזיציה בממשלת ברק (20.7.1999): "'מטריד אותי כאן", אומר ח"כ שטייניץ, "שמשנים את כללי המשחק במהלך אותה קדנציה באופן מידי… אתם מבקשים לשנות את כללי המשחק באופן מידי כדי לשפר את יציבות הממשלה שלכם, כדי להקשות עלינו את הפלתכם. אתם מוסיפים חטא על פשע כשאתם אומרים שהשינוי הוא רק לתקופה שלנו. הוא לא יתפוס לתקופות הבאות בעתיד כי נראה מי תהיי הממשלה. זה פיגוע בדמוקרטיה, ולא סתם חוק לא טוב".

בהתייחסו לתקציב עצמו הדגיש כי "מדובר בפגיעה מהותית במרקם העדין של יחסי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, משום שלאישור תקציב בכנסת על בסיס שנתי יש חשיבות כפולה: הוא מאפשר פיקוח פרלמנטרי של הכנסת על פעולות הממשלה, על ההוצאות שלה, על סדר העדיפויות שנקבע לשנה הבאה. כך הכנסת נשארת הריבון, והיא זו שמפקחת ומאשרת בסופו של דבר מדי שנה את סדרי העדיפויות של המדינה.

לסיכום דבריו, ציטט בר און את יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, לפני פחות משנה ב-15 ביולי 2009: "אני רוצה לומר לכם בגילוי לב, אני מביא לפניכם לאישור את תקציב המדינה לשנתיים, זאת אומרת יותר נכון לשתי שנות תקציב . אין מציאות לאשר חוק תקציב וחוק הסדרים בתהליך כזה, זה פשוט מבזה את הכנסת. אי-אפשר לבזות את הכנסת, אי-אפשר להמשיך את התהליך הזה, זאת מציאות שהיא בלתי מתקבלת על הדעת". לאחר הסקירה הזאת הוא ממשיך ח"כ גפני ומפרט את מסקנותיו: "אני מודאג מעוד דבר שעלול להיות בסוף שנת 2010, אני מתריע על זה קודם - לקראת תקציב 2011 משרד האוצר או הממשלה יראו כי טוב והם יביאו שוב תקציב דו שנתי. אני מתנגד לזה מכל וכל אני חושב שאסור לעשות את זה".