|
|
מישהו שומע אותי? ערכאת ערעור אחת פחות.
|
|
|
|
|
|
|
קשים חייו של חייב ההוצל"פ בשל דרך החתחתים הפרוצדורלית בה הוא צריך לעבור, בדרך להסרת עיקולים, איחוד תיקים, או שכנוע הרשם ב(אי) יכולתו לעמוד בתשלומים גבוהים תוך חקירת יכולת פולשנית? בקרוב זה יהיה קשה יותר (אך יעיל יותר למערכת המשפט). הצעת חוק ההוצאה לפועל (מינוי רשמים), תיקון התש"ע - 2000 מציעה את השלמתה של הרפורמה המבנית במערכת ההוצל"פ, רפורמה אשר נועדה להפריד את התאומים הסיאמים - מערכת ההוצאה לפועל ומערכת המשפט - ולהשיב את מערכת ההוצאה לפועל, מערכת עם מאפיינים מובהקים של רשות מבצעת - אל מיקומה הטבעי בחיקה של הרשות המבצעת.
התיקון קובע כי מעתה, רשמי ההוצל"פ ישויכו לרשות המבצעת, אך עם זאת, עדיין ידבקו בהם סממנים של שיוך לרשות השופטת אשר תכליתם לשמור על עצמאות הרשמים כגון: דרך העברת הרשמים מתפקדים תהא זהה לדרך העברת שופטים מתפקידם (סעיף 3(ה) להצעה) ולא תהא על הרשם מרות זולת מרותו של הדין (סעיף 3(ו) להצעה).
צמצום אפשרויות הערעור
המגמה כיום במערכת המשפט בישראל הינה לצמצם את אפשרויות הערעור, לא משנה כמה הנמקות אקדמיות תנתנה לכך. מערכת בתי המשפט מבקשת לצמצם את האפשרויות של ערעור להישמע כי היא סובלת מצוואר בקבוק עמוק וקשה;
בעוד שכיום ניתן לערער על החלטת רשם ההוצל"פ לביהמ"ש השלום (בזכות), ועל החלטת בית משפט השלום למחוזי (בזכות), ואך ורק הערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי לביהמ"ש העליון יהא ברשות, התיקון המוצע ימנע מנפגע החלטת הרשם שערעורם לשלום נדחה לערער למחוזי בזכות, והוא יזקק ל"רשות". כל מי שמכיר את הלכת חניון חיפה נ' מצת אור (מילת הקוד ל"לא, אתה לא יכול לערער, אנו גם כך עמוסים בבית המשפט העליון"), יכול להבין עד כמה אותה "זכות" אינה אלא הבטחה ושברה בצידה, וכמה סיכויי הערעור להשמע הם נמוכים במצב דברים שכזה.
