תוספת תקציב של כ-7.5 מיליארד שקלים למערכת ההשכלה הגבוהה - זו השורה התחתונה בתוכנית מקיפה ורחבה שתלווה את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בשש השנים הקרובות.

התוכנית הוצגה במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום (ד', 18.8.10) במעמד שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה, גדעון סער, שר האוצר יובל שטייניץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, וסגן הממונה על התקציבים באוצר, ערן פולק.

התוכנית כוללת שינויים מבניים והקצאת משאבים לשדרוג התשתיות למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. לדברי הוגיה, היא תאפשר למערכת ההשכלה הגבוהה תכנון ארוך טווח וביצוע מהלכים שיקדמו את איכות המחקר וההוראה. בנוסף, התוכנית תאפשר למערכת ההשכלה הגבוהה לקלוט חוקרים חדשים ואיכותיים בהיקף משמעותי. השינויים אמורים לאפשר שיפור משמעותי באיכות ההוראה והשירות שהסטודנטים מקבלים וזאת, בין היתר, בעקבות שיפור בתשתיות ההוראה ובסביבת הלימודים והגדלה במספר המרצים והמתרגלים. כזכור, בשנתיים האחרונות, בניגוד לעבר, פעלה מערכת ההשכלה הגבוהה ללא תוכנית רב שנתית, דבר שהוביל לפגיעה ביישום ותכנון תוכניות ארוכות טווח והקצאת משאבים יעילה למערכת.

במסגרת התוכנית הרב שנתית, סוכם כאמור כי באופן מצטבר יתווספו למערכת ההשכלה הגבוהה כ-7.5 מיליארד שקלים, כאשר כבר בשנת הלימודים הקרובה, תשע"א, יתווספו כ-620 מיליון שקלים ובסיום התהליך, קרי בשנה השישית, תשע"ו, תעמוד התוספת לתקציב על למעלה מ-2 מיליארד שקלים.

התוכנית הרב שנתית כוללת מספר עוגנים מרכזיים:

• שינוי במודל התקצוב של ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה תוך שימת דגש על מצוינות במחקר ובאיכות ההוראה. כיום מוקצה כ 75% מתקציב ות"ת, העומד על כ-7 מיליארד שקלים למוסדות השונים על-פי מודל התקצוב.

• קליטת סגל אקדמי חדש. במסגרת התוכנית הרב שנתית מתוכנן הגדלה של מספר חברי הסגל בלמעלה מ-20%, במסגרת זו צפויים להיקלט כ-2,000 חברי סגל חדשים באוניברסיטאות ובמכללות.

• הגדלה משמעותית של התקציבים המוקצים על-ידי ות"ת למחקר תחרותי באמצעות הקרן הלאומית למדע וקרנות בינלאומיות שישראל חברה בהן. במסגרת זו יוכפל התקציב הניתן כיום לקרן הלאומית למדע, מכ-270 מיליון שקלים כיום לכ-540 מיליון שקלים בסיום התוכנית.

• הקמת כ-30 מרכזי מצוינות מחקריים. מרכזי המצוינות יובילו לקיבוץ של חוקרים ישראלים מצטיינים מישראל ומחו"ל לנושא ממוקד במסגרת מוסדית אחת שתוביל להשבת מוחות, יצירה של מסה קריטית בתחומים נבחרים, ועידוד שיתופי הפעולה בין המוסדות בישראל שאינו מפותח מספיק כיום. התוכנית תוביל לחיזוק המחקר המדעי בישראל, שיפור ושדרוג התשתיות המחקריות באוניברסיטאות, עידוד החדשנות המחקרית על-ידי מחקרים רב תחומיים, שיפור איכות ההוראה ופיתוח של תוכניות הוראה בינלאומיות לתארים מתקדמים.

• שמירה על רמת נגישות ההשכלה הגבוהה לכלל האוכלוסיה תוך שימת דגש על הרחבת הנגישות לאוכלוסיות ייחודיות, למשל בני מיעוטים וחרדים. במסגרת זו צפוי להיות מוכפל מספרם של הסטודנטים מהמגזר החרדי העומד כיום על כ-3,000, וכן מספרם של הסטודנטים מהמגזר הערבי שיגדל בכ-25%, מספר הסטודנטים הערבים כיום עומד על כ-15 אלף בלבד.

• יושקעו כ-300 מיליון שקל בשדרוג ושיפוץ תשתיות ההוראה והמחקר באוניברסיטאות ובמכללות. לאורך התקופה בשדרוג המערכות, כגון: שיפוץ ובניית כיתות לימוד, ספריות, אביזרי לימוד, מחשוב, ציוד מחקרי ומעבדות.

• המשך חיזוק הערכת איכות ההוראה והמחקרץ זאת, בין היתר, על-ידי הגברת עצמאותו של מערך הבדיקה, הגברת השקיפות של התוצאות ונקיטת פעולות לתיקון ליקויים.

שר החינוך ויו"ר המל"ג, גדעון סער, אמר במסיבת העיתונאים כי "ההסכם הוא נקודת מפנה חשובה עבור מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. לאחר שנים של שחיקה שהיו לה תוצאות קשות, התוכנית והמתווה התקציבי יאפשרו להעלות בחזרה את ההשכלה הגבוהה על דרך המלך. מהלך זה מתבצע בעיתוי קריטי למערכת ובראיית מערכת ההשכלה הגבוהה זה אוויר לנשימה. לא מדובר רק בתוספת תקציב, אלא בפעולות משמעותיות שיביאו לחיזוק המצוינות, לגיוס סגל צעיר ואיכותי, לשדרוג תשתיות המחקר וההוראה, להכפלת הקרן הישראלית למדע ולהגברת הנגישות בדגש על המיעוטים ועל המגזר החרדי".

שר האוצר, יובל שטייניץ, הוסיף כי "במסגרת התוכנית הכלכלית החדשה חרט האוצר על דגלו את חשיבות קידום איכות ההון האנושי במדינה ובכלל זאת פיתוח מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כמרכיב עיקרי שיחולל את מחזור הצמיחה החדש. התוכנית הרב שנתית תאפשר יציבות למערכת ההשכלה הגבוהה, תשפר את איכות המחקר וההוראה ותפתח את המערכת בקרב ציבורים חדשים כמו חרדים ובני מיעוטים. הפניית מקורות חדשים להשכלה הגבוהה התאפשרה בין היתר בזכות הקיצוץ בתקציב הביטחון".

יו"ר הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, אמר כי התוכנית מהווה נקודת מפנה בדרך לחזרתה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל לקדמת הבמה ברמה העולמית. פרופ' טרכטנברג הוסיף שלראשונה בתולדות מדינת ישראל ישנו הסכם לאורך של 6 שנים, אשר יאפשר גמישות ואופק תכנון ארוך טווח וביצוע יעיל יותר למערכת ההשכלה הגבוהה.

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ד"ר אודי ניסן, הזכיר בעקיפין את נקודת התורפה שבהסכם, הכוללת העלאה הדרגתית של שכר הלימוד. "לצערי, בשלב זה לא הגענו להסכמות עם נציגות הסטודנטים על חלקם בתהליך אך בעתיד תמשך ההדברות בין הצדדים", אמר.