גדעון לוי, עיתונאי בכיר בהארץ, וממבקריה החריפים ביותר של מדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן בסוגיה הפלשתינית, ערך בשבוע שעבר ביקור חוצה פרובינציות בקנדה. הביקור נערך בחסותו של הארגון "קנדים למען צדק ושלום במזרח התיכון" (CJPME), אשר מביע מסורתית עמדות אנטי ישראליות מובהקות, נוטל חלק בפעילות "שבוע האפרטהייד הישראלי" ותומך בזכות השיבה.
במסגרת ביקורו בקנדה (20-26 בספטמבר) נשא גדעון לוי הרצאות שכוונו בעיקר לחוגים האקדמיים במונטריאול, אוטווה, טורונטו, מיסיסוגה, אדמונטון, קלגרי וונקובר. בהרצאות אלה סיפר לוי על הפעילות רבת השנים שהוא מקיים לצורך תיעוד העוול שנגרם לעם הפלשתיני תחת השלטון הישראלי ומתח ביקורת נוקבת על התנהלות ממשלות ישראל וגורמי הביטחון.
ערב הביקור ובמהלכו העניק גדעון לוי ראיונות לכלי תקשורת בקנדה,ובהם טורונטו סטאר, גאזט, ראבל וסטרייט. לוי לא חסך שבטו מישראל בראיונות אלה, הביע ספק באשר לאפשרות הצלחת המו"מ המדיני, הזהיר מפני התפרצות אלימה אם ייכשלו השיחות וקרא לשלב את חמאס בשיחות השלום:
קנדה צריכה לנקוט קו ביקורתי נגד ישראל - "ככל שעודכנתי, קנדה מסורתית הינה מאוד ידידותית לישראל. הם כמעט ואינם מבקרים את ישראל. אינני מכנה זאת ידידות, שכן בידידות אתה צריך לפעמים להרים את קולך ולבקר את חבריך כאשר הם עושים מעשים רעים. אינני בטוח שקנדה ביקורתית מספיק, לדוגמה, בהקשר לכיבוש הישראלי."
"איננו רוצים תמיכה אוטומטית ועיוורת. ידידות אמיתית לישראל היא זו שיכולה לבקר את ישראל ואפילו ללחוץ על ישראל. אדם שבכנות דואג לעתיד של ישראל צריך להרים את קולו נגד הכיבוש, נגד מבצע
עופרת יצוקה ונגד הפעולות שננקטו נגד המשט. התמיכה בפעולות אלה אך דוחפת את ישראל לחזור עליהן פעם אחר פעם מבלי לשם את המחיר על פעולותיה".
אובמה מאכזב בגלל חוסר נחישותו נגד ישראל - "(המו"מ) נועד רק לרצות את וושינגטון ואין הדבר מספיק כדי לעשות צעדים גדולים שצריכים להינקט ואנו כל כך עייפים משנים של שיחות, דבר לא צריך להידון עוד. הכל ברור. אין כל כוונה לשים קץ לכיבוש וללא עניין זה השאר הוא קשקוש... ארה"ב צריכה לעשות רק צעד אחד הנדרש ממי שנקראת המנהיגה של העולם החופשי והוא לשים קץ לכיבוש הישראלי... הוא (הנשיא אובמה) אינו שונה מכל הנשיאים האמריקנים הקודמים וזו אכזבה גדולה מאוד לאנשים כמוני שהיו להם ציפיות גבוהות ממנו."
"קיימת תקווה מועטה מאוד (בנוגע למו"מ)... אם אתה מדבר על פתרון של שתי מדינות ואינך מוכן לעשות את המינימום של המינימום - הקפאת הבניה בהתנחלויות שאתה טוען שאתה מתכוון לפנות את רובן - הדבר מראה על הכוונות האמיתיות שלך".
צריך לשלב את חמאס במו"מ - האתגר של ישראל ושל המערב הינו לנסות להביא את חמאס לשולחן המו"מ, שכן למרות שאנו לא מחבבים את חמאס, שלום יכול להתקיים בין אויבים מרים. הוצאת חמאס דוחפת את חמאס לפינה. צריך לאתגר אותם להשתתף. זה מצער שהם אינם שם (ליד שולחן המו"מ).
"מדוע זה לגיטימי לישראל לנהל מו"מ עם חמאס על שחרור גלעד שליט, אך לא על גורל שני העמים. אם אנו באמת רוצים להגיע לפתרון אנו צריכים לכלול את כל הצדדים."
דם הילדים בעזה על הידיים של ישראל ולא של חמאס - "מרביתם המכריעה של הילדים שנהרגו בעזה לא מתו בגלל שהם היו מגנים אנושיים או בגלל שהם עבדו עבור חמאס. הם נהרגו כיוון שצה"ל הפציץ, הפגיז או ירה בהם, במשפחותיהם או בבנייני המגורים. מסיבה זו הדם של הילדים של עזה על הידיים שלנו, לא על הידיים של חמאס."
"ישראל לא למדה לקח כלשהו מהעבר. השימוש שלה באלימות כדרך פעולה ראשונה וכך שהיא עושה מה שנראה לה לנכון בכל מקום כולל במים בינלאומיים. תשעה פעילים נהרגו לחינם. זה על קצה המזלג אומר הכול... אנו התחלנו בכל (בעימות) עם הכיבוש... אין אלימות חמורה יותר מהאלימות של הכובש העושה שימוש בכוח נגד אומה שלמה... זו (החרם על חמאס) הדוגמה היחידה שאני מודע לה שחרם בינלאומי מוטל על הנכבש ולא על הכובש... עזה נותרה כלא עם שומרים מחוץ לחומות ששומרים על המצור".
אין שמאל רציני בישראל - "התקופה מאז שנת 2000 מאכזבת מאוד. חזינו פחות יותר בסופו של השמאל הישראלי ומחנה השלום הישראלי. אפילו מאז הם לא הצליחו להתאושש ולא חזרו לחיים. כל החברה הישראלית נמצאת במצב של קומה ללא דיון פוליטי אמיתי שיתקיים בישראל על סיום הכיבוש. אין אג'נדה. קיימת אדישות ואפטיה בנוגע לדיון פוליטי בישראל."
"החברה הישראלית אדישה, אינני רואה את השמאל וקיימות מספר קבוצות אשר מסורות ואמיצות מאוד ורדיקליות, אך הן שוליות וגם נדחקות לשוליים. אינני רואה כיצד ניתן להעיר את החברה הישראלית במצב הזה, ולכן אני ספקן בנוגע לשאלה אם שינוי אפשרי בנקודה זו של הזמן בתוך החברה הישראלית. אינני יודע מה נדרש לעשות על-מנת שהישראלים יפקחו את עיניהם."
קדימה והליכוד מסכנים את החברה הישראלית - "הסכנה הגדולה הטמונה בו (באביגדור ליברמן) היא לדמוקרטיה הישראלית... כל היוזמות, אלה שהינן כמעט יוזמות פשיסטיות, אומצו ע"י המפלגות המרכזיות כמו קדימה והליכוד... עיקר תומכיו באים בעיקר מהיהודים הרוסים, אך לא רק מהם, ואני סובר שהבעיה של החברה הישראל אינה ליברמן, אלא בפועל הזרם המרכזי של החברה הישראלית".
החברה הישראלית אטומה לחלוטין - "כאשר כיבוש ברוטלי מתרחש בחצר האחורית של החברה, חצי שעה של נסיעה מהבתים שלנו ואפילו אין דיון בצורך לשינוי. אין בסיס מוסרי לכיבוש הזה ולכן לא ניתן לכנות זאת אלא עיוורון מוסרי."
מקורות [קישור] [קישור] [קישור] [קישור]