היום לפני 126 שנה, ב-13 באוקטובר 1884, נקבע קו האורך 0 בגריניץ' שבלונדון לצורך קביעת הזמן והמקום בכדור הארץ.
לעומת קו הרוחב הטבעי - קו המשווה - שהוא קו הרוחב הארוך ביותר, לא קיים קו אורך טבעי, מאחר שכל קווי האורך שווים באורכם.
לאורך השנים ועד שהושגה הסכמה לאומית, הועלו הצעות שונות לגבי מיקומם של קווי אורך במקומות שונים בעולם כקו האורך 0°. בין המקומות שהוצעו היו האי אל יירו בקבוצת האיים הקנריים, רומא, קופנהגן, ירושלים, סנט פטרבורג, פיזה, פריס ופילדלפיה.
בסופו של דבר, וגם בגלל העובדה שהיה זה המקום שהיה בשימוש הרב ביותר, נבחר מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ' המצוי מזרחית ללונדון, בוועידה העולמית לקווי האורך. הצרפתים התנגדו להסכמה זו והמשיכו להשתמש בקו פריס, לבדם, במשך שנים רבות אחר-כך.
בשנת 1884, כאמור, נקבע קו האורך העובר דרך גריניץ' כקו האורך 0°, כאשר קו האורך המצוי מצדו השני של כדור הארץ (המשלים למעגל גדול את קו האורך של גריניץ') הוא קו האורך 180°, הנקרא גם קו התאריך. שאר קווי האורך משתרעים בין 0° ל-180° מערבה לגריניץ' (חצי הכדור המערבי), ובין 0° ל-180° מזרחה לגריניץ' (חצי הכדור המזרחי).
