פרופ' אלי אמיר מתריע כי מנהלי רשויות ציבוריות וגורמים כבדי משקל במשק הישראלי מנסים למנוע כל הזמן שקיפות של מידע וגורמים בכך לסחבת קשה.
"על הרשויות הציבוריות בארץ לבצע אאוטסורסינג של קידום וביצוע תהליכים הקשורים לתקינה ולשקיפות ולקבל באופן אוטומטי תקנות בינלאומיות ולא ל'המציא' אותן לבד. לצערי, יותר מדי גורמים כבדי משקל במשק הישראלי, כבנקים, חברות ממשלתיות רבות וועדות תקצוב, מנסים כל העת למנוע ולבלום קבלת תקני שקיפות מידע".
דברים אלו אמר פרופ' אמיר ביום עיון שנערך בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, על-ידי הארגון לשקיפות בינלאומית (שבי"ל). יום העיון התקיים לרגל מתן מגן השקיפות לשנת 2002-2003 לחברת מוטורולה, לעיתונאי אמנון אברמוביץ', ולכלכלן מאיר תמרי מבנק ישראל. השלושה נבחרו בידי ועדה מקצועית בראשות פרופ' אסא כשר.
פרופ' אמיר שימש עד לאחרונה יו"ר המוסד לתקינה חשבונאית. הוא סיפר בהרצאתו כי בבדיקות שעשה עולה, כי כל תקן או כלל שנקלט בישראל בהצלחה בתחום שקיפות המידע, התקבל כאן לאחר שנקלט בהצלחה בחו"ל, מה שמוכיח שהטענה ש'ישראל היא לא כמו שאר העולם', מופרכת.
"כשנכנסתי לתפקידי כיו"ר המוסד לתקינה, לפני שלוש שנים, מצאתי עצמי מהר מאוד בהתנגשויות קשות מול ראשי רשויות ציבוריות רבות בארץ, לדעתי עקב ניסיונם למנוע שקיפות באופן הדיווח החשבונאי שלהם. תחת הטענה 'ישראל זה לא כמו כל העולם אצלנו המצב שונה', מנסים ראשי רשויות ציבוריות למנוע שקיפות וחופש המידע. זה לא תקין ואסור לנו לתת לזה להתקיים", אמר.
כך למשל מתח פרופ' אלי אמיר ביקורת נגד הוועדה לתקצוב אוניברסיטאות, שעשתה לדבריו כל שביכולתה להתנגד ולטרפד קבלת תקינה, שתחייבה לשקיפות מלאה בכל הקשור לתקצוב אוניברסיטאות. "לא יתכן שסכומי כסך בגובה של 7-8 מיליארד שקלים בשנה יוקצו למוסדות אקדמיים, שלא על סמך קריטריונים שקיפים לציבור ולא יתכן שאוניברסיטאות שמקבלות את הכסף לא ידווחו לציבור על מה הן מוציאות את הכסף, האם הן מרוויחות או מפסידות".
התנגשות נוספת היתה לפרופ' אמיר גם בעניין ביטול הדיווח האינפלציוני. "חברות שרצו להשקיע כאן התלוננו, שהן מתקשות להבין את הדוחות הכספיים שלנו במצב של שיעורי אינפלציה יחסית נמוכה. הדבר בהחלט פוגע בניסיון לגייס הון זר להשקעה בחברות ישראליות. הנסיון לבטל זאת, נתקל מהר מאוד בחומה בצורה מצידו של יו"ר רשות החברות הממשלתיות שטען שזה יציג את החברות הממשלתיות באור שלילי. הוגשו עתירות לבג"צ וכל הנושא גרם לעיכוב רב".
התנגשות נוספת היתה סביב תקן שאמור היה לחייב חברות להכיר בהפסדים של ירידת ערך של נכסים. "ברור שמשקיע רוצה לדעת על הנכסים של החברה, אך כל מנהל רוצה להעלים זאת. גם כאן נכנסו גורמים כבדי משקל, ובראשם הבנקים, שניסו למנוע זאת באמצעות עניינים פרוצדורליים", כך אמר.
חוק השקיפות והמידע - בין ישראל לשבדיה
במהלך יום העיון נערכה השוואה לא מתוכננת על מצב השקיפות הניהולית בין ישראל לשבדיה. את הצד השבדי ייצג פרופ' זאב סגל מהפקולטה למשפטים, ששהה בשבדיה לצורך מחקר על יישום חוק חופש המידע שם. פרופ' סגל סיפר בהרצאתו כי הוזמן לפגישה עם שר המשפטים השבדי. רגע לפני הכניסה ללשכת השר, הראה לו מארחו חדר עיון דואר הסמוך ללשכת השר.
"שאלתי מה זה חדר העיון, ואמרו לי שכאן יכולים אזרחים לעבור כל בוקר על דברי הדואר של השר. לפי החוק מותר להם לעיין גם בדואר הנכנס וגם בדואר היוצא כולל מכתבים אישיים. ומה קורה אם יש איזה עניין סודי? שאלתי, וראש לשכת השר ענתה לי, שאם מגיע מכתב סודי, עליה להודיע מראש לאזרחים ולעיתונאים המגיעים לעבור על הדואר, שיש מכתב שסגור לעיון מפאת סודיותו. זה לא מספיק. לאותו אזרח ניתן לערער עוד באותו היום לממונה על חופש המידע בממשלת שבדיה.
"אם הממונה לא מאשר את קריאת המכתב הסודי, על-ידי האזרחים מן השורה, עומדת להם הזכות לערער ישירות לשר והוא מחויב על-פי חוק, לתת לו תשובה עד ליום חמישי באותו שבוע כי אז מתקיימת ישיבת ממשלה העוסקת גם בתחום חופש המידע. על השר להביא את העניין לממשלה ולהעלות את הנושא להצבעה.
"וגם אז, אם הממשלה לא מסכימה לאשר את קריאת המכתב עומד לזכותו של האזרח בית דין מיוחד לעניינים מינהליים שבו הוא יכול לערער שוב. רק אז, אם הערעור נדחה ייאלץ האזרח לוותר סופית על הזכות לקראת מכתב שנשלח לשר. ומה קורה אם השר נמצא בחו"ל או סתם לא יכול להגיע ללשכתו במשך היום ולכן לא מספיק לעבור על הדואר שלו? או אז, יכולים האזרחים לעבור על הדואר של השר או סגניתו, עוד לפני שהוא עצמו עובר עליו. השר קורא את הדואר המיועד אליו אחרי שעיניים רבות קראו אותו", כך לדברי פרופ' סגל.
וזה לא הכל: גם לשבדים יש צרות. כמו שבישראל עדיין לא פתרו את פרשת רצח ארלוזרוב, גם לשבדים יש את תעלומת הרצח של ראש הממשלה לשעבר אולוף פאלמה. הם עדיין לא יודעים מי בדיוק רצח אותו. סגנית שר המשפטים סיפרה לפרופ' זאב סגל כי הוחלט על הקמת ועדת חקירה נוספת בראשות שופט מסוים, והמינוי מאוד עניין את התקשורת.
בתוך שעות לאחר שהתפרסמה הידיעה היא קיבלה בקשה מהתקשורת לקבל העתקים מכל הקבלות מארוחת הצהרים שלה מהחודש האחרון, ופירוט עם מי בדיוק היא אכלה. "מצד אחד לפי החוק הייתי חייבת לספק להם את המידע הזה, אבל מאז אני מסתפקת באכילת סנדוויץ' שאני מביאה מהבית". היא סיפרה לפרופ' סגל.
ישראל זה לא שבדיה!
לעומת שבדיה אנחנו עדיין נשרכים מאחור. אומנם בישראל חוקק לפני שנים אחדות חוק חופש המידע. לכאורה, אין כאן כל בעיה לקבל מידע שהרי לכל שר או משרד יש דובר, וסגן דובר ואיש יחסי-ציבור ואצל רבים נתפס החוק כזכות להוציא הודעות לעיתונות. אך כאמור במקרה כזה מדובר בהודעות המטיבות עם המערכת - אצלנו יש בעיה כי החוק עדיין מוגבל ביותר.
נלחמים נגד תקינה ושקיפות
ארגון שב"יל הפועל ליד הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל-אביב, מייצג את הארגון הבינלאומי לשקיפות - I-T Transparency International העוקב בקביעות אחר תופעות של שחיתות עסקית וניהולית. שבי"ל מעניקה זו השנה השלישית את מגן השקיפות. אשתקד, מקבלי הפרס היו העיתונאי עודד שחר ואשת ההי-טק ד"ר ארנה ברי. בימים אלו סיים שבי"ל את הכנתה של הצעת חוק האתיקה בישראל.
