מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר 2010 ב-0.3%, בהשוואה לחודש ספטמבר, והגיע ל-107.5 נקודות, לעומת 107.2 נקודות בחודש הקודם. כך מסרה (יום ב', 15.11.10) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחודש ספטמבר עלה המדד גם כן ב-0.3%. התוצאות היו דומות לממוצע ציפיות הכלכלנים שצפו עלייה בהיקף זה.
הירקות הטריים המשיכו את עלייתם בחודש אוקטובר, עם התייקרות של 7.3%, בהמשך לזינוק של 27.3% בספטמבר. גם מוצרי ההלבשה וההנעלה התייקרו ב-6.1%, המזון התייקר ב-0.7%, סעיף אחזקת הדירה התייקר גם כן ב-0.7%), וסעיף החינוך, התרבות והבידור התייקר ב-0.6%.
ירידות נרשמו במיוחד בסעיפי הדיור (ב-1.1%), הפירות טריים (ב-1%) והתחבורה (ב-0.9%).
מתחילת השנה עלה מדד המחירים הכללי ב-2.2%, המדד ללא אנרגיה עלה ב-2.6%, המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.1% והמדד ללא דיור עלה ב-1.5%. ב-12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2010 לעומת אוקטובר 2009), עלו המדד הכללי ב-2.5%, המדד ללא אנרגיה עלה ב-2.7%, המדד ללא ירקות ופירות ב-1.9% והמדד ללא דיור ב-1.8%.
על-פי נתוני המגמה לחודשים יוני-אוקטובר, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-3.2%, של המדד ללא דיור הגיע ל-3.3% ושל המדד ללא דיור וללא ירקות ופירות ל-2.1%.
קשה להעריך כיצד יגיב בנק ישראל
רונן מנחם מיחידת ההשקעות והאסטרטגיה בחטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ בבנק מזרחי-טפחות מסר בתגובה: "היוצרות התהפכו. סעיף הדיור מושך כלפי מטה והדבר עלול להתנגש עם הערכתו של בנק ישראל, לפיה המדד ללא דיור יעלה ב-1% בלבד ב-12 החודשים הקרובים, בעוד שסעיף הדיור יזנק ב-8%".
לדברי מנחם, בנק ישראל חושש שסעיף שכר הדירה יצמצם פערים ממחיר הדיור, שהוסיף לעלות בחודש שעבר, כך שהירידה בסעיף הדיור הפעם עלולה לאותת, בחודשים הבאים, דווקא על עליות מהירות יותר. בנסיבות המסובכות הללו, אומר מנחם, קשה להעריך כיצד יגיב בנק ישראל למדד החדש. "אם הפיחות בסך 2.5% בשער השקל כנגד הדולר בשבעת הימים האחרונים יימשך, ואם נתוני החשבונות הלאומיים לרביע השלישי, שיפורסמו מחר יצדיקו זאת, בהחלט ייתכן שהריבית תעלה, בחודש הבא".
מהמגזר התעשייתי מסר נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה, יהודה אלחדיף, כי גם מדד חודש אוקטובר מלמד כי לחצי האינפלציה ממותנים למדי וכי זו לא תחרוג מהיעד הממשלתי. "יש לזכור כי עליות המחירים מוגבלות לתחומי הדיור והירקות והפירות וכי מרבית הפרמטרים תומכים בהמשך קיומה של רמת מחירים יציבה במשק הישראלי", אמר. "זו נובעת מהאטת קצב הצמיחה בדומה לשאר המדינות המפותחות בעולם, קיומו של הסכם שכר מתון במגזר הציבורי והצפי להעברת תקציב ללא זעזועים מיוחדים. נוכח זאת, אני מקווה כי הבנק המרכזי ינהג באחריות ובהתחשבות בצורכי הקיום של המגזר העסקי בכלל והעסקים הקטנים בפרט, ויחליט על הותרת הריבית על-כנה.
