בדיקת דם בחדר המיון המשמשת לאישור התקף לב תוכל לשמש מעכשיו ככלי מניעתי. בגרסה יותר רגישה שלה, הבדיקה תוכל לזהות בצורה יעילה מחלת לב לא מאובחנת אצל אנשים לא-סימפטומטיים בגיל העמידה, וכך גם להאריך את חייהם.
חוקרים מהמרכז הרפואי שבאוניברסיטת טקסס בדקו מקרוב את הבדיקה הרגישה, המחפשת אחר נוכחות פרוטאין הקשור למחלות לב, שנקרא 'טרופונין קרדיאלי T', או בקיצור cTnT. בקבוצה של 3,500 איש, נמצא כי 25% מבדיקות הדם הכילו CtnT. אותם משתתפים עם הפרוטאין בדם היו בסבירות גבוהה פי שבעה למות ממחלת לב בתוך שש שנים. לדברי החוקרים, הבדיקה היא בין הסמנים החזקים ביותר באוכלוסיה הכללית שנמצאו עד כה. נראה כי ככל שלאדם יש רמות גבוהות יותר של טרופונין T, כך גבוהה יותר הסבירות שיסבול מבעיות לב ומתחלואה בכלל, ללא כל קשר לגורמי הסיכון שלו.
ככל שגרסת הבדיקה רגישה יותר, כך היא יעילה הרבה יותר מהגרסאות הסטנדרטיות, שיכולות לזהות CtnT רק בחלק קטן מהאוכלוסיה. הבדיקה הרגישה מסוגלת לזהות את הפרוטאין כמעט אצל כל אדם עם אי-ספיקת לב או עם מחלת עורקים כלילית כרונית.
מאחר שהבדיקה יכולה לזהות בעיות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם) שלא זוהו קודם לכן, החוקרים מקווים כי בעתיד ניתן יהיה להשתמש בה כדי למנוע חלק ממקרי המוות והנכות מאי-ספיקת לב וממחלות קרדיאליות אחרות.
המחקר הוא למעשה המשך למחקר קודם על מחלות קרדיווסקולריות שנקרא "Dallas Heart Study", במסגרתו נבדקו יותר מ-6,100 תושבי דאלאלס. המחקר הגיע למסקנה כי טכנולוגיית הבדיקות הסטנדרטית יכולה לגלות cTnT רק ב-1% מכלל האוכלוסיה.
במחקר הנוכחי, טכנולוגיות חדשות ורגישות יותר נבדקו באותה קבוצת אנשים, כולל סריקת תהודה מגנטית וטומוגרפיה ממוחשבת. שיטות אלו סייעו לחוקרים לחקור את הלב ואת האיברים האחרים של המשתתפים - גברים ונשים. לאחר ביצוע תצפיות אלו, בדקו החוקרים את גורם וזמן המוות של המשתתפים.
מחקר אחר תומך בממצאים אלו גם כן. חוקרים מאוניברסיטת מרילנד השתמשו בבדיקה הרגישה כדי לבדוק משתתפים מעל גיל 65. הממצאים הראו קשר בין cTnT לסבירות לתמותה, וכן גילו קשר בין הפרוטאין לאי-ספיקת לב.
