מודל חדש שפותח על-ידי ד"ר עמית פרידמן מחטיבת המחקר של בנק ישראל ופרופ' צבי הרקוביץ מאוניברסיטת תל אביב בחן תרחישים שונים של המודל המאקרו-כלכלי הריאלי החדש של הבנק שהפעלתו החלה בימים אלה. כך מסר אתמול (ד', 8.12.10) בנק ישראל.
המודל יסייע בעריכת תחזיות רבעוניות עבור המשתנים המאקרו-כלכליים הריאליים המרכזיים - התוצר, הצריכה הפרטית, הייצוא, שער החליפין הריאלי, התעסוקה והשכר הריאלי - וכן ישמש ככלי להערכת ההשפעות של שינויים במדיניות הפיסקאלית על הפעילות הכלכלית.
התוצאות המרכזיות העולות מהתרחישים הכלולים במחקר מראות כי הגדלת ההוצאה הציבורית בשקל אחד מגדילה את התוצר ב-40 אגורות ("המכפיל הפיסקאלי"). מכפיל זה נמוך יחסית - תוצאה הנובעת מפתיחותו של המשק והתחלופה בין ייבוא ותוצר, והייסוף הריאלי שנגרם בשל הגידול בצריכה הציבורית. המסקנה, על-פי עורכי המחקר, היא שהיעילות של מדיניות פיסקאלית אנטי-מחזורית דרך צד ההוצאה היא מוגבלת, ובנוסף היא יוצרת גירעון בחשבון השוטף.
כמו-כן, מצא המודל כי הגדלת הייצוא בשקל אחד מגדילה את התוצר ב-90 אגורות ("מכפיל הייצוא"); המשמעות היא שלשינוי בייצוא יש השפעה כמעט זהה על התוצר, ומכאן המסקנה היא שהמשק רגיש מאוד לזעזועים בסחר העולמי.
לבסוף, מראה המודל כי במשטר הפועל לייצב או להפחית את יחס החוב לתוצר, הודעה מראש על הפחתות מיסי הכנסה בעתיד מביאה לגידול מיידי בביקוש המצרפי ובפעילות הכלכלית, אך כאשר ההפחתה מתבצעת, היא מלווה בקיצוץ תקציבי שיש לו השפעה מרסנת. מדיניות כזו, המתבטאת בצמצום משקלה של הממשלה בתוצר, אפיינה את המדיניות הפיסקאלית בישראל משנת 2003 ועד היום.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
